שאלה
בס"ד
כבוד הרב שלום!
שאלתי אולי קצת מורכבת אך אנסה להסביר עצמי
עד כמה שניתן..
ראשית אתאר את המקרה..
זו הייתה אהבה גדולה, אהבה שמטרתה הסופית הייתה ברורה לכל אורכו של הקשר (שנמשך כחצי שנה בלבד!)
זה היה כ"כ ברור מבחינתנו- שאנחנו ביחד לתמיד!
גם החברים המשפחה וכולם מסביב היו בטוחים שזה זה..
עבר הזמן והחלטנו יחד להיפרד..הבנו שזה הדבר הנכון לעשות בשבלב הזה כיוון שאנו רק בכתה י"ב ועוד צעירים. (לא ניפרדנו חלילה עקב מריבה!)
והכל במחשב שאולי בעתיד בעז"ה..יהיה יותר תוקף לקשר!
כל הזמן היו מסתכלים עלינו..ומתפעלים מהקשר האמיתי והאוהב שלנו אחד כלפי השנייה!
חברותיי תמיד היו מדברות ואומרות שאנחנו מתחתנים בטוח! בקיצור היה לכולם תמיד מה להגיד!
עכשיו כיוון שהחלטנו להיפרד ככה פתאום..
רציתי לדעת אם יש אפשרות שדיבורים מחשבות ואף הסתכלות של אנשים קרובים ורחוקים כאחד עלינו ועל אהבתנו - הם אלו שגרמו בסופו של דבר לכך שניפרד? האם יש השפעה של דיבורי אנשים לעיכוב הזיווג?
אני בטוחה שדיבוריי חברותי הם לא חלילה מתוך כוונה רעה!
אך רציתי לדעת אם יש אפשרות שחלילה דיבורים כאלה ואחרים הם הגורמים למה שקרה אח"כ..?
מחכה לתשובה.. תודה רבה..
תשובה
שלום רב,
אין מספיק נתונים, לא הבנתי מה קורה היום?
צריך לזכור שאהבה בין צעירים יש שהיא מתפוגגת כיון שהיא סוג של אהבת בוסר.
כל טוב,
חיים רטיג, ישיבת ההסדר "בינות" רעננה.