עזרה לחניך שההורים מגבילים אותו

שלום דורון.
ממכתבך לא הצלחתי להבין מה הסיבה שההורים אינם מרשים לחניך להשתתף בפעילויות. זו נקודה מאד משמעותית בהתמודדות עם הבעיה. יש הורים שחשים שלימודי בית הספר נפגעים, ויש הורים שהם יותר סגורים ולא רגילים שהבן מסתובב בחפשיות כרצונו בלי שהם שולטים בכל רגע, יש הורים שלא מרגישים אידיאולוגית בנוח עם התנועה, וכו´.
נקודה בסיסית בתפיסה של הבעיה היא שההתמודדות היא של החניך ולא שלך. הוא צריך להתבגר וללמוד לתקשר ולנהל את מערכת יחסיו עם הוריו. אתה יכול ליעץ לו ולהכוין אותו או אפילו להגיע לדבר עם ההורים אם הוא מבקש וההורים מסכימים אך זה מאד בריא לו שהוא יהיה זה שהאחריות על כתפיו – רק כך הוא יתפתח לכלל אישיות עצמאית. יכול להיות ש"תצליח" מתוך התערבות חזקה לשחרר אותו לעוד שתי פעילויות אך בטוח הארוך והאמיתי מה שחשוב זה לא עוד פעילות אלא שהוא יגדל לכלל אישיות עצמאית שמנהלת את חייו. לכן העזרה האמיתית שתוכל להגיש לו היא בחיזוק ובנין האישיות – שהשלב הבסיסי שלה הוא דרך לימוד תורה בנושא מידות . אתה יכול במסגרת הפעולות או הזמן שהוא כן נמצא בסניף להקדיש זמן לנושא או אפילו לקבוע איתו או להפנות אותו לחברותא בספר שמתקשר לנושא (העצמאות והעבודה האישית זה אחד היסודות הבסיסיים במסילת ישרים, אפשר לדבר על מידת העוז, על חובת האדם להוציא לפועל את הכשרונות האלוקיים שה´ נתן בקרבו (כולל שאיפת גמילות החסד וכו´), - אבל אפילו לא חייבים נושא שמתקשר לגמרי ישירות – העיסוק הכללי בלימוד מידות למעשה הוא דבר שהולך ומרחיב ומבסס ומחזק את האישיות כך שלאט לאט מושגים מסוימים יעשו מובנים מאליהם ופשוט יזרמו בשיח שלו עם ההורים - וגם ההורים יקלטו את החיוב שבתהליך שהוא עובר). לסיכום – תרחיב ותחזק את הרצון שלו אל כל הטוב הזה – ובסוף הוא בעצמו כבר ימצא מסילות איך להוציא את זה לפועל.
אשמח לחשוב יחד על ניהול הדיאלוג עם ההורים אך אזדקק שקצת יותר תרחיב לגבם ולגבי החניך. נקודה בסיסית שחשוב להחזיק בראש, היא שגם הם בודאי רוצים את טובת החניך, גם הם מחוברים לערכים של חסד ותרומה – והם לא "נגד" אלא בודאי יש משהו אחר שכרגע נראה להם חשוב – וצריך לחשוב איך לאפשר גם לו לצאת אל הפועל באופן שיניח את דעתם.
ישר כוח על הדאגה הכנה לחניכיך, מי יתן וירבו מדריכים כמוך,
המשך לעמול והקב´ה בודאי יאיר עיניך,
אדם
adamn@intermail.co.il