שאלה
שלום רב,
אנחנו עושים מיני בריתה לביתנו ביום העצמאות נשמח לדבר תורה קצר עם איך שהוא לקשר את שמה שירה
לכן אני מצטרפת את הסיבה שקראנו לה כך...
שירה נולדה בראש חודש אדר-שמחה,
לכן חיפשנו שם שיבטא שמחה ואין דבר יפה
יותר משירה לכן קראנו לה ככה
שירה זה שם גדול ויפה איננו שיר ואיננו זמר ואפילו הוא לא הודיה או ניגון
אלא הוא שם רוחני פורה ,שירה פרושו - מה שנשאר בין המחשבה לדיבור ,
כי הרי הדיבור הוא ביטוי של המחשבה אבל הבעה בשירה יותר גבוה מן הדיבור
ואומרים חז"ל ההבדל בין שיר לשירה הוא ששיר הוא חד פעמי ושירה היא פוריה ואיננה
פוסקת לעולם,
לכן אנחנו מאחלים לשירה האהובה שלנו שאת המנגינה שאת שרה לא תפסיקי לשיר לעולם .
נשמך לתשובה מהירה...
תשובה
שלום,
לדעתי כבר מחצית מדבר התורה המבוקש בידכם, המשיכו לפתח זאת. לעניות דעתי דבר תורה אישי שנוצר מהלב עולה בערכו על דבר תורה למדני מנומק ומרשים.
אציע רעיון ותוכלו לשלב זאת עם הנקודות שהעליתם בשאלתכם-
לאחר קריעת ים סוף בני ישראל ניצלו מן המצרים וזו הייתה נקודת החופש הראשונה והאמתית שלהם בתור עם. הם יכלו להגיב לזכות זו שהעניק להם הקב"ה בהקרבת קורבנות, תפילה או אפילו נדר אולם בחרו בכל זאת לפצוח בשירה של הודיה ושבח- "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת". מסתבר שלשירה יש מעלה גבוהה מאוד גם בהשוואה לתפילה ולקורבנות.
לאחר סיפור יציאת מצרים וקריאת ההגדה בליל הסדר יש רבים הנוהגים לקרוא את מגילת "שיר השירים". מגילת שיר השירים היא סיפור משל לאהבה הנשגבה שבין עם ישראל לאלוהיו ואהבה הזו מתבטאת ע"י שירה. נמצאנו למדים ששירה אינה רק הודיה על נס כמו בשירת הים כמו גם בשירת דבורה אלא היא הודיה מתוך אהבה. אמר רבי עקיבא "אין כל העולם כלו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל הכתובים קדש, ושיר השירים - קודש קדשים" ( משנה ידים ג ה). שירה המבוססת על אהבה שבין אלוהים ואדם היא גבוהה הרבה יותר משירת הודיה או כל שירה אחרת.
אותו רבי עקיבא שאמר כי שיר השירים הוא קודש קודשים בגלל שהוא שיר שבסיסו אהבה הוא גם אותו רבי עקיבא שצחק כאשר ראה שועלים יוצאים מבין חורבות בית המקדש. על כך כתב הרב קוק בהקדמתו לשיר השירים "רבי עקיבא מלא צהלה לקול המונה של רומי מפני שהאהבה האלוקית הנובעת מעומק לבו הרחב כים הורתהו, עד כדי מלא ציור חי כי רומא ואלילה כליל יחלופו ואור ציון לעד יזרח". רוחב ליבו של רבי עקיבא רוחב לב שהיה מלא באהבה הוא זה שמורה לו את חייו. הוא זה שנתן לו את האפשרות להתבונן בטוב חרף החורבן והרוע אשר שלט באותו העת. האהבה האלוקית שהייתה בו העניקה לו רוחב אופקים בהבינו כי גם מלכות רומא עתידה ליפול ואור חדש יאיר על ישראל.
חשוב להבין כי האהבה היא דבר עדין ועוד יותר כאשר משוררים עליה וכך כותב הרב קוק בהקדמתו לשיר השירים: "זעזועי הנפש מצד רגשי אהבה הטבעית שנוטלת חלק גדול במציאות במוסר ובחיים, הם ראויים להתפרש ע"י הספרות בכל הצדדים שבהם היא מוציאה אל הפועל את הגנוז, אבל רק בשמירה היותר מעולה מנטות לצד השיכרון המכוער, שיש באלה הרגשות שמהפך אותם מטהרה טבעית לטומאה של זוהמה מנוולת, רק אנשי קודש ראויים להיות שרי קודש...". אומר הרב קוק כי וודאי רגשות האהב ראויים להתבטא באמנות כמו למשל שירה אולם שלו מתוך שיכרון חסר רסן מכוער כי אז הופכת האהבה מנושא עדין ויפה לגס וטמא. מסיים הרב קוק וקובע כי רק "אנשי הקודש ראויים להיות שרי הקודש". רק אנשי קודש ראויים אלה הממונים ואלה שיבטאו וישירו את הקודש היא האהבה, שירו של קודש הקודשים.
ראינו כי לשירה מעלות שונות (חירות והודיה) כשהגדולה בהם היא שירת האהבה. שירת האהבה היא מעניקה רוחב לב כזה שמאפשר התבוננות אופטימית ופתוחה לחיים ולמציאות. יופיה של שירת האהבה הוא עדין ורק אנשי הקודש הם אלה שיהיו משורריה.
נאחל לביתכם שירה שתהיה משירות האהבה ויהיה לה רוחב לב ואופטימיות כשל רבי עקיבא ושלא תכיר ייאוש. זאת בנוסף להיותה אשת קודש, עדינה וצדיקה ששמרת על האהבה ביופייה ולא חלילה בגסותה. מעבר לכך, וזאת טרם הצגנו, כי כשבני ישראל שרו שירת הודיה ושבח לה' היה הייתה זירה זו מתוך חירות של עם. נכון, זו לא הייתה שירת אהבה אולם חשוב לפעמים לצאת מהאינדיבידואליות על אף שהיא קדושה ומרוממת ולהתחבר לעם ולשיר איתו יחד. כשעם שר הוא מעיד על חירותו.
מקווה שסייעתי.
מזל טוב,
נטעאל
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם