שאלה
שלום לצדיק\ה שעונים לי על השאלה.
איזו עבודת קודש אתם עושים!!!
אני מדריכה בסניף בני עקיבא, את השבט שלפני חודש ארגון הן ניצנים (כיתות ו'). רוב חניכותיי (המקסימות!!) הן מהעדה האתיופית - אבל זה לא כזה חשוב...
בעקבות העובדה שהמדשי"ת ואני שמינסטיות, וזו השנה האחרונה שלנו, הבנו פתאום שהשעון דופק ועוד כמה חודשים נפנה את המקום למדריכות אחרות...
במהלך השנתיים וקצת שעברו עברנו עם החניכות תהליכים חשובים מאד שהביאו עימם קשר חזק בנינו.
אבל לפני שאנחנו עוזבות הרגשנו שלא מספיק הקנינו להם את אהבת התורה. שלא סיימנו לעבוד איתן על מידות של אדם שרצונו הוא רק טוב.
למרות שאני מכירה אותן הכי טוב שיש, רציתי לשאול - איך אפשר לתת להם רצון וכוח לשאוף גבוה? על מה הכי כדאי לשים דגש? ואיך לצאת מהמצב בו ישר כשמדברים על נושאים 'גדולים' (תורה, מצוות,אמונה) ישר אין להן כח לזה... זה חשוב לנו מאד, במסגרת שנת הבתמצווה שלהן.
חוצמזה- קשה לעזוב את ההדרכה. איך אפשר למלא את המצבר לעוד שנת עשייה?
'לכו בכוחכם זה והושיעו את ישראל!'
תודה רבה מראש!
תשובה
שלום לצדיקה ששלחה לנו ת´שאלה.
איזה עבודת קודש את עושה!
להיות מדריכה שנה שלישית עם כל מה שאומר להיות שמיניסטית ולחשוב עדיין איך את הולכת לקדם ת´חניכות שלך (כאילו נכנסת אתמול להדרכה בשיא החדג´דומטיות וההתלהבות) זה-מ´זה-לא-ברור-מאליו.
אחד הכללים היותר גדולים בחיים בכלל ובחינוך בפרט זה מה שרבי טרפון אמר - ´לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין להיבטל ממנה´.
כאילו מצד אחד, רצוי לעבוד ולעבוד קשה אפילו, אבל מצד שני אל תחשבי שאת זאת שצריכה להוציא אותם הצדיקות של המדינה.
למה, בואי נגלה לך בסוד שמן הסתם ובעז"ה הם יעברו עוד כמה דברים בחיים ויפגשו עוד כמה אנשים שישפיעו עליהם ולכי תדעי.
זאת אחלה הזדמנות ללמוד קצת ענווה בחיים שלא הכל זה אנחנו. בחינוך את מוצאת את עצמך מדליקה נשמות, יכול להיות שהלהבה תדעך מהר יותר ממה שהדלקת אותה, אבל בעז"ה היא תיחרך שוב ושוב עד שזה יתפוס.
כן, משהו כמו אבנים שחקו המים של רבי עקיבא, טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ובסוף נוצר חור שהמים עוברים דרכו.
עכשיו כשזו התפיסה וכשאת שלמה איתה גם (בעיקר בלב, לא רק בראש שזה החלק הקל) אפשר להמשיך ולהתקדם הלאה.
תחשבו על מה חשוב לכן לדבר איתן ברמת נושאים וברמת הספציפי, לדוג´ – אהבת ה´ זה יפה, אבל תפרקו את זה קצת יותר.
ואולי בכלל כדאי ללכת על בסיסי יותר כמו עבודת המידות?
או מה זה בכלל אומר להיות בת לעם ישראל?
ומה המשמעות של בת מצווה? די ג´יי מגניב ולרקוד את אחלה חמודה? סליחה, חסודה..
בתור שלב 2 תסדרו ת´רשימה מהבסיסי, הרלוונטי והמתאים ביותר לחניכות שלכם ואיתו תתחילו.
תשקיעו קצת בליצור אטמוספרה מתאימה, תשקיעו קצת במתודיקה, שהעטיפה תהיה נוצצת ומזמינה, כמו שאת נותנת מתנה לחברה שלך לא פחות ממה שיש בפנים חשובה גם העטיפה ואיך בדיוק את מגישה לה.
אגב, זה נכון גם באוכל ובעוד הרבה מאד דברים בחיים.
קחי גם בחשבון שעדיף ללכת על נושא אחד שיעבור טוב מאשר להתפזר על אלף ואחד נושאים,
למה זה שאתם עומדות לעזוב נושף לכם בעורף ואז תמצאי את עצמכם מגדירות מחדש את הביטוי ´תפסת מרובה – לא תפסת´.
איך ממלאים את המצבר להמשיך בעשייה (ובינינו זה לא רק עוד שנה אלא חיים שלמים) זאת שאלה שדורשת תשובה בפני עצמה, אם בכלל יש דבר כזה.
על קצה המזלג נאמר משהו שאומרים לחבר´ה פה שעונים תשובות: לפעמים ביטולה זהו קיומה.
דווקא הטיים אאוט שאת מרשה לעצמך לקחת והמנוחה הם אלה שגורמים לחזור באדרנלין גבוה ובכוחות מחודשים.
חוצמזה, תחשבי איפה את בכל הסיפור, ואם את גם מפרגנת לעצמך לנוח מידי פעם ולהתמלא (כדאי על בסיס קבוע) כדי שמעגל ההשפעה שלך יהיה רחב והנתינה תהיה באמת מלב שמח.
הרבה בהצלחה!
שבוע טוב
חברים מקשיבים