שאלה
"תוך אמוני עם סגולה – בואי, [בואי כלה]!" שר הזמר.
הוא ראה אותה, את החצי השני שלו, היפה מכל אדם, צועדת לקראתו יחד עם בני משפחותיהם ועם חברותיה מאחור.
הטבעת הייתה כבר מוכנה לענידה, הכוס הייתה מונחת לרגלו – והוא התכונן נפשית בכל כוחו לרגע הזה.
היא עלתה על הבימה, מדרגה אחרי מדרגה, זה נראה לו כמו נצח...
ואז עיניהם נפגשו במבט, ועיניו מלאו דמעות של אושר – [החופה החלה]!
החתן התבקש להוציא את הטבעת, והוא בזהירות החזיק את הטבעת בידו חרד שאיכשהו תישרט או משהו כזה...
הכל [חייב] להיות מושלם! זה [רגע האמת], הרגע בו יוקם בית חדש בישראל.
אבל אז, בדיוק כשהחתן עמד להגיד את המשפט: "הרי את מקודשת לי" הכלה פתחה את ההינומה – [וירקה על פניו]!
כולם נדהמו! החתן ההמום יצא מהחופה, ויחד איתו יצאו כל האורחים וההורים שלו.
הכלה נותרת לבדה בחופה, מצידיה הוריה בוכים והשושבין עומד עדיין בהלם מהמחזה.
הכלה סובבה את ראשה בבהלה לאמה ושאלה: "אמא, מה קרה? לאן כולם נעלמו?".
האם המומה מידי ולא הצליחה להשיב, אז השושבין לקח יוזמה והטיח בפני הכלה את מעשיה הנוראיים...
פתאום הבינה הכלה את העובדה הקשה לעיכול – ברגע אחד היא [החריבה את חייה].
היא הוציאה את הטלפון של אביה שניסה ללא הצלחה לנחם את אשתו, וצילצלה למספר שזכרה כבר בעל – פה.
הוא ענה, ולפני שהוא מצליח להשחיל מילה, היא התחילה להתייפח ואמרה: "אני ממש מתחרטת! [בבקשה תחזור אליי]!".
הוא ניתק. הוא לא היה מוכן לסלוח על עלבון שכזה!
היא קרסה על הרצפה ופרצה בבכי!
אבל אז היא קמה והכריזה בהחלטיות:
"אני [לא אזוז] מהחופה עד שהוא יחזור! אני לא יכולה לחיות בלעדיו".
עברו ימים והכלה עדיין נמצאת שם!
השושבין ראה זאת ומיהר לספר לחתן את הדברים.
"אני אחשוב קצת עם עצמי" נאנח החתן, ולבסוף החליט לחזור לחופה לדבר עם הכלה, כדי לפחות לשכנע אותה לרדת מהחופה, על אף התנגדותם הנמרצת של בני משפחתו.
"אני אתקשר אליה ואספר לה!" קראהשושבין בשמח והוציא מיד את הטלפון הסלולארי מכיסו.
"[עצור]!" קרא החתן מהר, ואז הסביר את עצמו:
"אני רוצה לראות בעצמי שהדברים הם אכן אמת, ושהיא באמת מחכה לי.
אודיע לה בעצמי ואראה מה מידת הכאב והצער שלה, ולפיהם אדע עד כמה היא באמת מתחרטת".
[רוצים לדעת את המשך הסיפור]?
השבת, שבת חול המועד סוכ