שאלה
ב"ה
שלום לכבוד הרב,
אפתח בתודה על הסבלנות לשאלות ועל המענה האדיב בטלפון ובאינטרנט (פנינו אליך לפני קרוב לשנה לגבי התלבטות על PGD או לא בנשאות BRCA1 והיסטוריה משפחתית מאוד לא מעודדת וכן לגבי התלבטויות אחרות סביב נושא זה). כעת אנחנו אחרי סבב אחד וכנראה אחרון של IVF. אני לא מאוד גאה בכך אבל כל עניין הIVF היה מעל לכוחותי בשלב זה- החל במעקבים והריצות, עבור בזריקות ובכאבים וכלה ברכבת ההרים הרגשית . על כל פנים- הסבב הניב עובר אחד בריא שהוחזר ולא נקלט ועובר אחד נשא שאנחנו לא ממש יודעים מה לעשות איתו. המחשבה הראשונית היא שבשביל ילד/ה נשא/ית אנחנו ב"ה לא צריכים לעבור את מסכת הייסורים הזו, ועם זאת יש עובר שבתנאים מתאימים יוכל להתפתח לאדם.
המליצו לנו לשמור אותו (צריך לחדשתקופתית את הבקשה לשמור את העובר כי המקום בפריזר מוגבל)
ולו גם למקרה שנחליט אחרי הוצאת השחלות שאנחנו מעוניינים בעוד ילד. נראה לי שעצם ההישענות על סיכויי השרידה של עובר אחד אם אכן יהיה תרחיש כזה לא כדאית, מה גם שכרגע קשה לי לחשוב על עצמנו עוברים שוב את הפרוצדורות על אף הידיעה שהחזרה של מוקפאים היא תהליך פשוט יותר מאשר שאיבה החזרה. הנטיה שלי (אני לא אומרת שלנו כי אנחנו חלוקים בנקודה זו) היא להשאיר את הפרק הזה מאחורינו, ללדת כמיטב כוחותינו ורצון ה' ב5 השנים הקרובות ולהשלים עם מה שיש, הן מבחינת גודל המשפחה והן מבחינת "ירושה" גנטית שאולי הבנות שתהיינה בעז"ה לא יהיו מאושרות ממנה. לכן אני רוצה לשאול האם בכלל מותר לזרוק את העובר, ומדגישה/מזכירה שוב שאין מניעה, בעיקר אם זה בן, שיהיו לו חיים טובים ארוכים ובריאים אם תינתן לו ההזדמנות.
* ושאלה נוספת- לפני שהתחלנו שאלו אותנו אם נחזיר עובר זכר שהוא נשא כי במקרה כזה הם יכולים לבדוק גם את מין העובר. השבנו בשלילה כי הרגשנו שזו התערבות מוגזמת ולא מוצדקת. האם לדעתך יש עניין לדון שוב בשאלה?
אנחנו מודים לכבוד הרב שוב על ההיענות לפניותינו. זה בכלל לא מובן מאליו מבחינתנו שאדם מקדיש חלק גדול כל כך מזמנו ומרצו למען הכלל ולמען הפרטים בכלל. תהי משכורתך שלמה מעם ה'.
תשובה
שלום וברכה
אני מבין היטב את הייסורים המלווים אתכם. לא חוויתי אותם על בשרי, אולם אני שותף עם הרבה מאוד זוגות במצבים אלה, בנושאים שונים ומגוונים, ואני מבין היטב את התחושה שאת מתארת.
מעמדו של העובר המוקפא: לעובר המוקפא אין מעמד של ממש מבחינה הלכתית. אין אנו נוצרים, הרואים את שלב ההגדרה של בעל מעמד משפטי מרגע ההפריה, ובוודאי לא כשמדובר בעובר שהוא מחוץ לרחם. על כן, מבחינה עקרונית – ניתן לעשות עם העובר מה שרוצים, ואין לשקול שיקולים להשתמש דווקא בו במצבים אלה.
מותר לכם כמובן להחליט שאתם כן רוצים לנסות עם העובר הזה, אולם כאמור אתם לא חייבים.
לא זו בלבד, אלא שאין את חייבת להימנע מהריון בשל החשש של העברת הנשאות לבנות שתיוולדנה. זהו נושא ארוך מאוד, אולם עמדתי ההלכתי העקבית היא שאסור לנו להיכנס לתחום הלכתי בו אנו טוענים שיש זכויות לילדים שלא נולדו – שלא להיוולד, אלא רק במצבים קיצוניים המוגדרים כמצב של "טוב מוות מחיים". זה לא המצב בנשאות שלך, ולכן אין השיקול הזה שיקול רלוונטי. מותר לכם להיכנס להריון בדרך הרגילה ו"שומר פתאים ד'".
לא הבנתי עד תום מה יתווסף לכם מהמידע עם העובר הוא זכר או נקבה.
כל טוב ובהצלחה גדולה