שאלה
עד מתי?
עד מתי נתעסק בדברים האלה?
עד מתי הציונות הדתית תחקור לעמוק שאלות כגון פעולות מעורבות בבני עקיבא והאם מותר או אסור לראות טלוויזיה?
תתעוררו. תסתכלו מסביב. קם פה דור חדש. דור של מעורבות בעם, דור של מכינות קדם צבאיות. של קהילות מעורבות. הרי מה מטרתנו בסופו של דבר? להקים חברת מופת בתוך עם בור? או ליצור עם יהודי חזק, שמכיר את מורשתו הלאומית, שהיהדות היא חלק מהשפה היומיומית שלו.למה כל ילד ערס מקרית מוצקין לא שואל שאלות לגבי 3 שנות שירות בצבא, כי בלי דיבורים יפים, בלי קשר לאידאלים גדולים, ברור לו שהוא מחוייב למדינתו, לציונות. ואנחנו, שמגדלים בנים לתפארת, שולחים אותם לישיבות על מנת שילמדו, יספגו ערכים ויחיו את חייהם מתוך תודעה של אהבת האדם, המדינה ולקיחת אחריות חברתית, למה בישיבות ההסדר עדיין משרתים שנה וחצי? נראה שאנחנו קצת טועים בדרכנו. אני קוראת אליכם לפקוח עיניים:
קם פה דור חדש. לכו ותכירו- מכינות מעורבות, של דתיים וחילונים בנים ובנות, שלוקחים אחריות על החברה שלנו. המדרשה באלון, שכבר אלפי בוגריה עברו חודשים של לימוד וגדילה על מנת להגדיל. בכל שנה קמים בתי מדרש ומכינות מעובות נוספות, המכשירות דור שמייצג את הדרך בה אפשר לחבר חברה שלמה לשורשים, למקורות. להתאחד במקום להפרד.
תודה.
תשובה
שלום וברכה
אני חש שלא בנוח להתפלמס עם הדברים שאת כותבת. אפשר שאדם יחשוב כך ואחר יחשוב אחרת.
על כן אכתוב לך רק את מה שאני חש כלפי הדברים, לפי סדר הדברים שכתבת, ואת תעשי כחוכמתך.
א. הציונות הדתית תמשיך לעסוק גם בנושאים האלה. שאלת עיצוב פני החברה, הצניעות והקדושה, החברה השלמה, מעמד הנשים וכדו' הם אחד הנושאים החשובים, בין בתחום שבין אדם לחברו, בין בתחום שבין אדם לעצמו, ובין בתחום שבין אדם למקום. לא אכחד כי גם אני מביע את מורת רוחי מהעיסוק הנרחב מידי בתחומים אלה, אולם לא יהיה זה נכון לעבור לצד השני.
ב. הקריאה תתעוררו נופלת על אוזניים קשובות. אני חושב שהציונות הדתית התעוררה – ועוד איך, והיקף פעולותיה במדינת ישראל הוא עצום. בכל התחומים.
ג. חלק גדול מההתעוררות הזו נוצר דווקא מתוך הקשר לתורה, מתוך הלימוד בישיבה, מתוך העולם הרוחני הזה. לא זו בלבד שאין סתירה בין השניים, אלא שהם מזינים האחד את השני.
ד. דור המכינות הוא דור מפעים; דור בחורי הישיבה הוא דור מפעים; דור במעגלי צדק הוא דור מפעים; דור הגרעינים התורניים הוא דור מפעים, ועוד. לא יהיה זה נכון להעמיד אותם אחד מול השני, ולא יהיה זה נכון לנכס את שאלת החיבור לשורשים לקבוצה זו או אחרת. בכלל, מניסיוני למדתי כי מוטב שלא לבקר את אלה שעושים, אלא את אלה שלא עושים.
כל טוב והרבה שמחה