עד כמה צריך להשתדל?

בס"ד
שלום רב,

בסוגיה זו יש דעות שונות - אציע לך דעה שהתגבשה אצלי במשך השנים.

השתדלות אינה סותרת את האמונה והבטחון. האדם משתדל לא מפני שאיננו מאמין בד' אלא מפני שהוא יודע שהאמונה בד' מתבטאת לא רק בתפילה ולימוד תורה אלא גם בפעולות מעשיות בחיים. ההשתדלות היא כמו כל מצווה שאדם מתאמץ כדי לעשות את רצון ד'.

לדוגמה - הקב"ה הבטיח את הארץ לאברהם אבל במותה של שרה אברהם מפעיל את כל כשרונותיו המעשיים כדי להשיג אחוזת קבר לשרה (ולבאים אחריה). אברהם לא מסתפק בהשתדלות - הוא מבין שכל הקשיים באים כדי להוציא ממנו את הדבקות והמסירות שלו לקנות חלקת אדמה בארץ (כמו הקשיים שהוא התגבר עליהם כדי להוציא לפועל את גזרת העקידה). אברהם לא רואה בהבטחה האלוקית סיבה להתרשל במעשיו (זו ההשקפה הלקויה כאילו 'אם הקב"ה רוצה הקב"ה ידאג') אלא דווקא סיבה לצאת מגדרו בהשתדלות שלו להשתתף ברצון האלוקי שנאמר לו בהבטחה 'לזרעך אתן את הארץ'.

התשובה לשאלה שלך היא לפני הכל לבחון את המטרה: האם אני עושה דברים למען עצמי או לשם שמים.
מה הסיבה האמיתית שאני מחפש את העבודה הזאת: שכר גבוה, מעמד מכובד, פרנסה בלי הרבה מאמץ...
אם זו המוטיבציה - המטרה פסולה, ואז ודאי אין מקום בכלל להשתדל ולהשיג את העבודה הזאת.

אבל אם המטרה ראויה: בעבודה הזאת אני מממש את כשרונותי לטובת העם והארץ, אני מסייע לחלשים, אני מעצים את כבוד התורה בארץ או כבוד ישראל באומות...
אז אין שום סיבה להרפות במשהו בהשתדלות (בתנאי שההשתדלות נעשית בכל הכללים המוסריים - אין חוסר יושר ולא חוסר צדק ואמת).

לסיום אביא לך סיפור מפורסם של רבי נחמן שפוסל לחלוטין את הרעיון ש- 'אם זה לא הולך סימן שד' לא רוצה...'

http://www.daat.ac.il/daat/history/hasidut/sipur10-2.htm