שאלה
שאלתי היא בעניין עגל הזב וביקורת המקרא. האחרונים טוענים כי "המקום השני בו נזכר עגל זהב במקרא, הוא כאשר ירבעם בן נבט הציב שני עגלי זהב בבית אל ובדן לאחר פיצול ממלכות ישראל ויהודה. עקב הדמיון בין שני הסיפורים, ישנן טענות בקרב חוקרי מקרא ביקורתיים כי הסיפור בשמות הוא סיפור שהומצא על מנת להכפיש את ירבעם, או סימן לכך שבשבטי הצפון פולחן עגל היה פולחן לגיטימי לאלוהים"
כיצד סותרים טענה זו? ובכלל האם קיים ספר שדוחה את כל ביקורת המקרא?
תשובה
שלום וברכה!
והיכן ההוכחות של ביקורת המקרא? ולמה לא נאמר ההפך - ירבעם רצה לחכות מעשה עגל הזהב במדבר כדי ללכת נגד חכמים, מלכות וכהנים שבממלכת יהודה? לביקורת המקרא אין הוכחות לטענה שלהם. לכן למה לנו להאמין להם נגד דברי אלוקים חיים הכתובים בתורתנו הקדושה ומסורת המקובלת?
הנחת היסוד של אנשים ביקורת המקרא שתורה היא טקסט ספרותי שנכתב ע"י בני אדם, אך הנחת יסוד שלהם חסרת כל הוכחות וכל בסיס. לכן היא נופלת כמגדל הקלפים כאשר מכניסים את הנחת היסוד שהיית תמיד - יש נבואה, התורה ניתנה מאת ה' יתברך וספרי נ"ך נכתבו בנבואה וברוח הקודש.
בברכה,
חיים בריסק