שאלה
עברתי על איסור נגיעה. אני וחברתי (לשעבר) נגענו זה בזו. זה היה ביום בו החלטנו להיפרד. נפגשנו והחלטנו על כך שאנו נפרדים, כמובן שבכינו המון והיה לשנינו קשה. באיזשהו שלב היינו מאד קרובים אחד לשני, עד שראשינו נגעו זה בזה, וכך ישבנו זמן מה (פחות מדקה) כבמצח שלי צמוד למצח שלה. בהמשך הערב נגענו שוב זה בזו באותה צורה. לא אכחיש, היה לי מאד נעים לגעת בה, אבל עכשיו.. יש לי תחושה של גועל נפש. רציתי לשאול איך אפשר לתקן דבר כזה מבחינה רגשית?? אם זה אפשרי בכלל.. אני מדגיש: לא כ"כ מפריעה לי העובדה שעברתי עבירה כמו התחושה שנגעתי במישהי סתם, לחשוב על כך שאני אהיה עם אשתי עוד כמה שנים ולדעת שפעם הייתי כ"כ קרוב למישהי אחרת עד כדי נגיעה. המחשבה הזאת רודפת את שנינו. אשמח אם תוכל לעזור לנו לצאת מן התחושה הזאת.
תודה,
תשובה
בס"ד
שלום לך ו...סליחה על העיכוב,
תחושת הגועל שלך מובנת.
אדם נגעל מדברים שהשכל איננו מוכן להשלים אם קיומם, אבל מודע לחרדתו שיש לו זיקה אליהם.
לדוגמא כאשר אדם רואה נבלה, דבר המזכיר לו את המוות, תחושת הגועל יכולה לעלות לכדי קבס
גם במקרה דומה לשלך שמעתי על חסיד גור בשם רבי נתן לברט זצ"ל שהסתובב פעם ברוחבה של עיר וראה אשה לא צנועה.
הוא לא הצליח להתאפק ומיד הקיא.
מה קורה אצלך בפנים?
אתה נהנית מדבר שאתה נמשך אליו מחד, והפוך לגמרי מכל מה שחונכת עליו מאידך
היכולת להנות מדבר כ"כ רחוק מה"אני" אותו אתה מנסה לייצג מעוררת בך את אותה התחושה
אבל בכך גם תלויה רפואתך!
הגועל מעיד כי גם אם אתה עלול לפול- דבר זה רחוק ממך
לפחות נפשית!
וככל שתחושה זאת תעמיק, תוכל לבשר לאישתך בלב שלם שזה היה מגע לא אמיתי וכמה אתה שמח שמצאת נגיעה אמיתית שגם נוגעת בפנימיות.
בהצלחה רבה
אליהו
eyfy156@gmail.com