עברית בתורה

שלום,

השאלה שלך מעניינת מאוד. ניסיתי למצוא התייחסות אליה במפרשים - עד כה ללא הצלחה גדולה. בספר "מאור עיניים" של ר' נחום מצ'רנובל, מתלמידי הבעל שם טוב, יש התייחסות בליקוטים על ספר תהילים. הוא אומר שכל אומה ולשון מקבל חיות מהתורה. לפי זה אפשר להבין שטמון בתורה יסודות של לשונות שרק התהוו למעשה מאוחר יותר.
מה שנראה לי הוא שאין קשר בין ההנחה שהעברית הייתה השפה בדיבור של ה' שברא את העולם לבין העובדה שיש מילים הקשורות לשפות אחרות בתורה. הרי ההנחה אודות לשון הקודש איננה שכל מילה הכתובה בתורה חייבת להיות בדיבור הבריאה. גם אם נניח על פי הגמרא שהתורה נבראה לפני בריאת העולם אין הכוונה שכל מילה כמות שהיא מופיעה בתורה כפי שירדה אלינו לעולם נבראה כך. אלא שהמהות של כל מצווה וכל פסוק ואף של כל מילה הייתה קיימת כמציאות א-להית לפני הירידה של הרצון הא-להי אל העולם במילים שבני אדם יכולים להבין.
למשל, יש כלל חשוב וקדום "דברה תורה בלשון בני אדם". זאת כדי שהחכמה העליונה הא-להית תוכל להיקלט על ידי בשר ודם. והרי כלל זה מחייב שהשפה שבה התורה הא-להית מופיעה בעולם חייבת להיות שפה שהתהוותה בנסיבות זמן ותרבות מסוימות. יש גם ארמית בתורה - "יגר סהדותא" - לשונה של לבן לתאר את ה"גלעד".
ועוד, על המילה "טוטפת" יש דרשות ודיונים על הדרשות - לפעמים המילה מופיעה עם "ו", לפעמים בלי - לפעמים אם אחד ולפעמים עם שנים. על בסיס זה נלמדת ההלכה של כמה בתים יש בתפילין. אם כך ברור שאף שלמילה עצמה יש שורש בשפות אחרות, היא מתפקדת כמילה בלשון הקודש של התורה בכל מובן. אחרת לא היה שייך לדרוש ולקיים דיונים לאורך כל הדורות על מהות הדרשות.
אנו יודעים היום שישנן מילים רבות בעברית של התורה שהן קשורות באופן לשוני למילים בשפות שמיות אחרות. אלא שההופעה המיוחדת שלהן והצורה המיוחדת שלהן בשפה העברית, על פי הכללים המיוחדים של העברית, הופכת אותן למהות תודעתית חדשה היונקת מהחיבור המיוחד בין נשמה, דעת ודיבור היונק באופן ישיר מהדיבור הא-להי.
מקווה שבל זה עוזר לך. תודה על השאלה.
בברכה, דוב ברקוביץ

×

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

בהתחברות אני מסכים לתנאי שימוש ולמדיניות פרטיות

הרשם

✓ נרשמת בהצלחה