שאלה
שלום לכבוד הרב,
אני משתדלת לשמור מצוות ולעבוד את הקב"ה וממש רוצה בזה..
כמובן יש עליות ירידות כמו לכולם..
אבל יש ירידות שאני מרגישה שאני ממש חוזרת לנקודת התחלה שלי- לשאלות בסיסיות שכבר חקרתי שנים והגעתי למסקנות והייתי כל כך משוכנעת ובטוחה בעצמי, שחשבתי שממש בניתי לעצמי בסיס ומפה אפשר רק לעלות.פתאום אחרי תקופה של שנה שנתיים אני כבר לא כל כך מאמינה לעצמי לעבודת הי שאני מקיימת פתאום כל ה"אידיאולוגיה" שלי, הכל ניראה פתאום כבר לא כזה משכנע. דברים שהיו ניראים לי ברורים כשמש פתאום כבר לא כזה חשובים אני ממשיכה לעשות אותם כי יש לי הרגשה שזה מה שנכון בשבילי. אבל אני מרגישה שזה לאט לאט דועך, ההרגשה הזאת..
איך פתאום אחרי כל הדרך שעשיתי, כל התשובות שקיבלתי וכל כך האמנתי בהם פתאום חסרות ערך וכבר ממש לא מספקות??
זה ניראה לי מצחיק, אז נגיד ועכשיו אני אעלה עוד פעם ואז שוב אחזור לנקודת התחלה?? למה לטרוח??
אני מנסה לשכנע את עצמי שאני כל הזמן עולה שגם אם יש לי ירידה זה לא אותה ירידה שהייתה לי שנה קודמת.. אבל זה לא באמת נכון אני מרגישה שאני חוזרת לנקודת ההתחלה ועוד פעם עולה ועוד פעם חוזרת..אז מה עושים?? יכול להיות שזה יצר הרע?!..וגם אם זה יצר הרע אז ממש הולך לו, איך אמורים להתגבר עליו כשהוא בא כל כך בטוב?
תודה מראש.
תשובה
שלום
את מתארת את המתנה הטובה שנתן לנו ד' מבית גנזיו, והיא ההתעלות בתורה.
האדם כעץ השדה שואף מעלה, ובכל מדריגה שהוא מגיע ומשיג מיד מתעוררת בו הערגה להעמיק יותר את שורשי האמונה ולפאר את ענפיו הגבוהים.
אם האדם אינו נדרש לבדו להתעלות למדריגה החדשה, אזי ד' מעוררו לכך ע"י מחשבות ספק באמונה, וכך האדם מתעורר לבקש אמונה עמוקה יותר ובמדריגה נוספת ממה שהשיג עד עתה.
לכן בנחת קבלי את השאלות, והשתמשי בהן לחשוב שוב ובעומק על האמונה, ולחשוב בגדלות על נקודת המבט שלך.
תוכלי ללמוד ספרים עמוקים יותר, לעבור לחברותא עם חברה גדולה יותר, ולהתקדם בע"ה עם הרבה כוונה בברכת אתה חונן.
בהצלחה