שאלה
שלום רב,
פרשת חקת עוסקת במספר רב של אירועים, בינהם מתואר המשא ומתן שניהלו צאצאי שבטי ראובן וגד עם משה בבקשה להתנחל בשטח ממלכת סיחון הכבושה.
כתוב בירושלמי בסוף פרק א' את הסיבה שבגללה שבט מנשה לא ניהל משא ומתן עם משה וגם התוכחה של משה "ולמה תניאון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם ה'" מדברת על שבטי ראובן וגד ולא על מנשה, וכתוב שם: "חצי שבט מנשה לא נתלו מעצמן"- יש שתי דעות באשר לסיבה המיוחדת שבגללה שבטי מנשה היו ראויים גם מקודם לרשת את חבל הבשן: הסיבה הראשונה אומרת שאיזור הבשן היה חלק מארץ ישראל המקורית שניתנה לעם ישראל ולמעשה זה תחילת הכיבוש של הארץ,
הפירוש השני אומר שהאיזור הזה נכבש בידי מנשה עוד בחיי יוסף (כך סובר הרס"ג) וצאצאי מנשה ביקשו לרשת את נחלת אביהם.
השאלה שלי היא על הפירוש הראשון: הרי בתחילת הפרשה מתואר החטא שבגללו מבטיח ה' למשה ואהרון שכעונש הם לא יזכו להגיע לארץ ישראל, ואם כך איך זה הגיוני שהרי לפי הפירוש הראשון משה כן נכנס לארץ במלחמה שלו מול עוג בבשן (שהיא לפי הפירוש הראשון חלק מארץ ישראל)?
תודה רבה, יובל
תשובה
בסד
שלום רב .
מסתבר שישנם כמה גבולות לארץ 1. גבול ההבטחה 2. גבול במדבר פרשת מטות מסעי "זאות הארץ אשר תיפול לכם לנחלה.."ושם לא מוזכר עבר הירדן המזרחי. אלו הגבולות שמשה התיחס למרות שיש אומרים כי האיזור נימצא בגבולות ההבטחה. (וזה לדעתי התרוץ לשאלתך)
3. גבול נוסף הוא הגבול ההלכתי לעינין מצוות התלוית בארץ.("ארץ טוב" -שפטורה מתרומות ומעשרות)
בברכה