סתירה במדרש

יעל, שלום וברכה.
יישר כוח על שאלתך.

ראשית, יש להעיר הערה עקרונית. כמו שבלימוד גמרא והלכה אנו מוצאים דעות רבות, כן בלימוד אגדה. סתירה בין מקורות מדרשיים תיתכן, ואף קיימת במקומות רבים. בלימוד יש לבקש להבין מהי העמדה הרוחנית שמציג כל צד.
אם פשט הכתוב היה סותר את המדרש המובא בדברייך, היינו מחוייבים להסבירו בפנים אחרות. מכיוון שמדובר במדרש אחר, ניתן לטעון כי מדובר במדרשים חלוקים.

כעת נפנה לענות לדברייך באופן נקודתי.
כדי לטעון לחפיפה בין מה שהתרחש במגדל בבל לבין המצב המצויין במדרש, יש להניח שתי הנחות:

1) בין בוני המגדל התקיים שלום.
2) בוני המגדל ביקשו לעבוד עבודה זרה.

למעשה, שתי ההנחות האלה אינן הכרחיות. הסבר המעשה והחטא במגדל בבל הניב פרשנויות רבות בקרב הדרשנים והפרשנים עד ימינו אנו. בקישור למטה תוכלי למצוא לקט מאמרים העוסק בנושא. אחד הפירושים האהובים עלי הוא של ר´ יצחק עראמה, בעל ספר העקידה (בן המאה ה-15), שכתב כי חטאם היה "במה שישבו שם וראו זה העסק [הקיבוץ המדיני] תכלית לעצמו, ולא שמוהו דרך אל תכלית גדול ממנו, שהוא עסק ההצלחה הנפשיית." כלומר, חטאם היה בהעמדת המדינה כמטרה בפני עצמה, ולא כמכשיר למען מטרה נעלה יותר. סמך לדבריו ניתן למצוא במדרש המתאר את תגובתם הכואבת לנפילת לבנה במהלך הבנייה, בניגוד לתגובתם האדישה לנפילת אדם.

למעשה, העולה מפשט הפסוקים הוא שלא שלום היה ביניהם, אלא שאיפה לאחידות ("שפה אחת ודברים אחדים"). זהות אידיאולוגית בין חבריה של קבוצה אינה שלום!

הטענה כי חטאם של העולים היה רצונם לעבוד עבודה זרה היא אחת הגישות המופיעות במדרש. בדונו במדרשים אלה מעיר האברבנאל כי "אין ספק שיש בדרשות חז"ל כוונות אחרות ורמזים אחרים זולת פשוטם". כפי שראינו, קיימות גישות רבות נוספות בנוגע לחטא.

לכן, שתי ההנחות שבדברייך אינן הכרחיות (בנוסף, יש לעיין בהבדל בין התאחדות כלל-עולמית לבין התאחדות לאומית של עם ישראל, ולהבחין בין העונשים, אך תשובה זו אינה המקום לכך).

לסיכומו של עניין, טענו כי תיתכן סתירה בין מדרשים, ובד בבד ניסינו להראות כי מדרשים אלו מדברים על מציאות שונה.
במידה והנושא מעניין אותך, תוכלי לעיין במאמרים המופיעים בקישור:
http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/brejit/mgdlbvl.html
בברכה נאמנה,
רן

(המשיב איננו רב)