שאלה
שלום רב,
אמי חולת סרטן הנוטה למות ואין מרפא למחלה. אלו הם ימיה האחרונים, ככל הנראה. היא לא מסוגלת לאכול כבר שנה וחצי מפאת המחלה ומקבלת את התזונה באינפוזיה לוריד. לפני שלושה ימים, מפאת היסורים הרבים, הכאבים, הבחילות, החולשה וחוסר הנשימה, דרשה להפסיק לחבר אותה מדי ערב למזון.
כיצד עלי לנהוג? האם להתנגד לה בכח במצב זה בוא היא חסרת אונים ומבקשת כעין בקשה אחרונה? או אם יש לאפשר לה את העניין בידיעה ברורה כי הדבר מחיש את בוא הקץ?
כמובן שניסינו ועודנו מנסים לדבר אל ליבה ולהסביר לה כי אין זו דרך הישר - אף כי מבינים ורואים אנו את היסורים הרבים. ככל הנראה גמרה אומר בליבה למות ויפה לה שעה אחת קודם.
אין ספק בעניין זה שהיא חולה סופנית המצויה ביסורים והסרת המזון הוא בחזקת הסרת המונע. היא בהכרה אך לא מתקשרת כמעט עם הסביבה ואינה יכולה לזוז מהמיטה.
לתשובתכם המלומדת ע"פ ההלכה אודה.
תשובה
שלום
זו אכן מציאות קשה וכואבת, ומי ייתן והקב"ה יעשה את הטוב ביותר בעיניו בעבורה.
החיים הם למעלה מהשגתנו, מעל הערכים המקובלים אצלנו. וגם אם יתקבצו כל חכמי מזרח ומערב, לא יצליחו לנפוח חיים אפילו בנמלה אחת קטנה, קל וחומר שלא באדם. לכן בכל מקרה אסור לאדם להחליט על הריגת אדם אחר. רק הקב"ה, בורא הנשמות, יכול להחליט מי יחיה ומי ימות. ועלינו לנסות לשמור עד כמה שאפשר על החיים שהקב"ה העניק לעולם.
ועל פי זה ברור שאין שום היתר להרוג חולה, וכל ההורג אותו נחשב רוצח גמור. וגם אם החולה סובל משיתוק בכל גופו, ודעתו משובשת עליו לגמרי, ולפי הבנתנו אין שום ערך לחייו, מפני שגופו ושכלו אינם מתפקדים כלל, והוא אינו יכול לעשות שום מעשה חיובי ומועיל, מכל מקום אסור להורגו. ולא זו בלבד, אלא עלינו להשתדל לספק לו את כל הנצרך לחייו. ואפילו אם נראה שאף הוא אינו מוצא טעם בחייו, ולא אכפת לו למות, וגם משפחתו מתייסרת עימו בכאביו, ובנוסף לכך הם הולכים ומתרוששים עקב ההוצאות הרבות עליו - בכל זאת הם מצווים לקיימו ולהאריך את חייו ככל האפשר. ואם הוא נמצא בסכנת נפשות, גדולי ישראל מצווים לחלל שבת כדי להציל את חייו.
וכתב הרב הגאון שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל, שאפילו אם החולה סובל מאוד מיסוריו עד שמצד הדין מצווה להתפלל עליו שימות, מכל מקום גם באותה שעה שמבקשים ומתפללים עליו שימות, חייבים להתעסק בהצלתו ולחלל עליו את השבת אפילו כמה פעמים (מנחת שלמה צא, כד).
ואפילו אם החולה מתחנן בפנינו שנהרוג אותו, כדי לגואלו מיסוריו, אסור לנו להורגו. משום שלאדם אין זכות ליטול אפילו את חיי עצמו, ואף אם לפי דעתו אין ערך לחייו, כל זמן שהוא חי, סימן הוא שבעיני הקב"ה יש ערך לחייו. ולכן להתפלל למענו שימות - מותר, אבל רק הקב"ה יכול ליטול את נשמתו.
[וכל המפסיק את אספקת הנוזלים לחולה, וגורם בפעולה זו למותו, נחשב כרוצח, ודורש דמים ידרוש ממנו את דם הנרצח. וכן הדין לגבי מי שמפסיק את אספקת המזון או החמצן (סנהדרין עז, א; רמב"ם הל' רוצח ג, י). ואפילו אם מלאי הנוזלים שבשקית המחוברת לחולה נגמר, חובה על המטפלים לחדשו. מפני שמוסר התורה הוא אקטיבי. לא רק שאסור לגרום למיתתו של אדם, אלא יש חובה להציל את חייו. שנאמר (ויקרא יט, טז): "לא תעמוד על דם רעך", ולפיכך חובה להמשיך לספק לכל חולה נוזלים, מזון וחמצן. הכלל הוא, שכל טיפול שגרתי מחויבים להעניק לחולה, אפילו אם הוא סובל מיסורים קשים מאוד.]
אבל טיפול שנחשב לחריג, אין חובה להעניק לחולה שמתייסר ושואל את נפשו למות. למשל, חולה שמצבו אנוש, ולפתע הפסיק לנשום, או שליבו הפסיק לפעום, אין חיוב לבצע בו החייאה, כיוון שהדבר רק יוסיף יסורים על יסוריו. לסיכום, כל טיפול הנחשב לטבעי ושגרתי - מחויבים להעניק לחולה אף אם הוא סובל מיסורים, וכל טיפול חריג שיגרום להאריך את משך יסוריו - אין חובה להעניק לחולה (נשמת אברהם ח"ב שלט, ד' בשם הגרש"ז אוירבאך, וכן כתב הרב גורן).
אולם יחד עם זאת שאסור לגרום בשום אופן לקירוב קיצו, ישנו גם איסור להמשיך את חייו באמצעים חיצוניים ומלאכותיים, שכן על ידי כך מגדילים את יסוריו. לדוגמה, אמרו חכמים, שבזמן שאדם עומד להיפטר מן העולם, אם מחוץ לבית נשמע קול של חטיבת עצים, יתכן שהדבר יטריד את דעתו של הגוסס ויגרום לעיכוב ביציאת נשמתו, וממילא להמשך יסוריו. ומאחר שחייו נמשכים כעת על ידי אמצעי חיצוני, מותר לבקש מן החוטב להפסיק את קול החטיבה, כדי לאפשר לחולה להיפטר מן העולם בנחת. וכן כתב הרמ"א שאם הניחו על לשונו של הגוסס גרגיר מלח, עלול טעמו המיוחד של המלח לטרוד את מחשבתו ולעכב את יציאת נשמתו, ולכן מותר להסיר את הגרגיר מן הלשון (יו"ד שלט, א). אמנם היו שאסרו זאת, שהואיל ואסור להזיז גוסס, אסור גם להסיר הגרגיר מן הלשון, שמא על ידי כך יזיז את הלשון, ותנועה זו אולי תחיש את מותו (ט"ז שלט, ב).
ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיינו בספר באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=385
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם