שאלה
מחישוב שנות השפיטה של השופטים שבספר שופטים כמובן, מקבלים מספר שנים גבוהה בהרבה מזה שאמור להתקבל למשל - יפתח מכריז בנאומו למלך עמון שהארץ אינה בידיהם של העמונים 300 שנים (פרק יא פס כו) אך חישוב פשוט מראה שהיא אינה בידם 347 שנים או אם נחשב את השנים מיציאת מצרים עד לבניית ביהמ"ק (כמצויין בספר מלכים פרק ו פס א - 480 שנה מצאת בני ישראל ממצרים) נגיע למספר גבוהה בהרבה. אם כן: כיצד הגיעו המפרשים לכך שבחלק מהמקרים שנות השעבוד והשפיטה כלולות יחדיו ובתקופת גדעון הן נפרדות? (לפי ספר "סדר עולם" כשנאמר "ותשקוט הארץ ארבעים שנה" או ותשקוט הארץ שמונים שנה" הכוונה היא ל 80 שנה או 40 שנה בהתאם שכוללות בתוכן גם את שנות השפיטה של השופט וגם את שנות השעבוד לאויבים פרט לתקופתו של גדעון אך לא מוסבר כיצד הגיעו למסקנה הזו). כיצד הם הגיעו למסקנה שכשנאמר שאלוקים נתן אותנו ביד הפלישתים ארבעים שנה (פרק יג פס א) 20 שנה היו בתקופתו של שמשון ו20 שנה בתקופתו של יפתח? וכיצד הגיעו לכך שאצל חלק מהשופטים (למשל תולע ויאיר - אחד שפט 23 שנה השני 22) צריך להוציא שנת שפיטה אחת מן מניין כי הייתה משותפת לשניהם?
תשובה
1. יפתח מדבר על בערך, לא התכוון לתת מספר מדוייק של השנים
2. כנראה שהייתה לבעל סדר עולם מסורת קדומה על כך , הן לגבי היכללות השנים הרעות בשנים 'השקטות' הן ביחס לחפיפה של חלק מהשופטים.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם