שאלה
שלום רב,
אני לומדת את ספר חובות הלבבות , וקראתי פסקה שאינה ברורה לי אשמח אם הרב יבאר לי אותה. שער הבחינה סוף פרק ב': "ומן המקובל מה שאמרו ז"ל (שבת עה,א) כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו מחשב, עליו הכתוב אומר(ישעיה,יב) "והיה כינור ונבל תוף וחליל ויין משתיהם ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו" (שבת עה א) מנין שחייב אדם לחשב בתקופות ומזלות? שנאמר(דברים ד,ו) "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" הוי אומר: זה חשבון תקופות ומזלות..."
לא הבנתי פסקה זאת הרי נאמר שאין מזל לישראל וכו', ותמים תהיה עם ה' אלוקיך וכו', מה פירוש פסקה זו לכאורה זה סותר.
תודה רבה!
תשובה
שלום.
"חישוב תקופות ומזלות" הינו חישוב תנועת גרמי השמים מסביב לכדור הארץ, החישוב מתי יחול מולד הלבנה, מתי יהיה היום הארוך ביותר, היום הקצר ביותר והימים בהם אורך היום שווה לאורך הלילה, וכו' וכו'.
אין באמרה זו כוונה ל"אסטרולוגיה" במובן של השפעה גורלית של ה"מזלות" על הקורה לאדם, בלי יכולת האדם לחולל שינוי.
חז"ל סברו שלתנועות גרמי השמים יש השפעה על האדם, אך האדם יכול לבחור מה לעשות עם ההשפעה של גרמי השמים, ולאן לנתב אותה: למקום חיובי או, חלילה, למקום שלילי. לדוגמא, אמרו במדרש כי מי שנולד "במזל מאדים" יהיה "שופך דם". אך הוא יכול לבחור האם להיות שוחט, מוהל, רופא מנתח, או, חלילה, רוצח...
שנה טובה.