שאלה
שלום רב,
יש לי בבית תנ"ך גורדון ומלחמות יהודים שך יוסף בן מתתיהו. יש לי אותם די במקרה אך החלטתי להתחיל לחקור אותם. כמעט סיימתי לקרוא את 'מלחמות יהודים' ולכעורה קיבלתי מושג על מה קרה שם בתקופת החורבן.
ברור לי לחלוטין שאותו יוסף לא כתב דברים אובייקטיביים וגם כן הספר עבר מי יודע כמה צנזורות נוצריות (ולנוצרים היה את כל הסיבות שבעולם לצייר את היהודים כעם שפסול ואינו רלוונטי).
ובכל זאת איפה שהו במעמקי הלב הספר משאיר תחושות קשות, יותר קשות מאלה שהשאירו לי ברייתות בגמרא וכדומה.
השאלה שלי היא: "מה הדעה המקובלת בקרב רבנים אורטודוקסיים בקשר ספרים האלה (תסלחו לי על הכנסה של תנ"ך גורדון ו'מלחמות יהודים' לאותו סל)?
הרב שרלו כתב (מקווה שאני לא מעוות את דברי כבוד הרב) פעם שאנחנו צריכים להיות אנשי אמת ולהתמודד אם המציאות, אז אני מחפש תשובה של התמודדות ולא של "עזוב זה טמא!"
בקשר לתנ"ך גורדון, אגב, לא ראיתי יותר מידי נזק בו (אבל גם לא למדתי אותו יותר מידי). הוא נותן את הצד ההיסטורי פוליטי שזה עוד פן נחמד לסיפור ושיפור הבקיעות בעיניי. האם יש אמת בדברי או שאני לא לוקח בחשבון גורמים מסויימים?
כל טוב וישר כוח על העמל העצום של פרוייקט השו"ת הזה.
בברכה,
יהודה
תשובה
שלום
ספר שלא נכתב על ידי יראי שמיים והוא עוסק בענייני קודש יש בעיה ללמוד ממנו, לא כך לומדים תורה בקדושה, ככתוב בספר מלאכי (פ"ב ז) בעניין דמות הרב ממנו מקבלים תורה, ועיין שם ברש"י.
אמנם, אם הספר מחדש דברים של מציאות, כגון הסטוריה וכדומה, ניתן לקרוא בו, תוך ידיעה שיש בו בעיה אמונית.
מלחמות היהודים הוא ספר חשוב לקריאה כספר אינפורמציה והכרת זוית הראיה של פלביוס, אך יש לדעת שהוא היה אדם מרושע שבגד בעמו ובארצו, ויש ספק גם באמיתות דבריו בקרב החוקרים.
כל מדע אחר ניתן ללמוד ברוחב הדעת מכל כלי שהוא, וקבל האמת ממי שאמרה.
כל טוב