ספרו של הרב וואיה

בס"ד

שלום רב,

א. הספר של הרב וויא שליט"א הוא בהחלט מקצועי ומציין את הבעיות הרבות הקיימות בתחום זה של חרקים במזון.
ב. המושג לא ניתנה תורה למלאכי השרת נאמר בפוסקים רק בהקשר להיתר חרקים שאינם נראים בעיניים. החרקים עליהם כותב הרב וויא שליט"א הם חרקים שנראים בעיניים ולכן הם אסורים. מושג זה לא נאמר כדי לפטור את האדם מטירחה ובדיקת פירות שלפעמים נגועים.
ג. הביקורת שיש לנו על הספר נובעת ממחלוקת עקרונית בהבנת המושג מיעוט מצוי, ואכן לענ"ד הרב וויא מחמיר יתר על המידה. וליתר פירוט:
הדין הוא שמין של פרי או ירק ששכיחות הנגיעות היא של מיעוט מצוי ומעלה - אין לאוכלו ללא בדיקה. השאלה מהו מיעוט מצוי. לדעת הרב וויא די בכך שהאדם אינו מתפלא מהעובדה שהוא מוצא חרקים כדי להחשיב את המין נגוע ברמה של מיעוט מצוי, ולענ"ד השכיחות המחייבת בדיקה היא גבוהה הרבה יותר בערך 10%. כמובן שלקביעה זו השלכה לכל הספר. ראה בהקשר לדיון זה מה שכתבנו בחוברת אמונת עתיך 13 עמ' 22, ובמאמר הרב עזריאל אריאל חוב' 15 עמ' 33.
בע"ה אנו מתכננים להוציא ספר בנושא זה ועוד חזון למועד.

http://www.toraland.org.il

בכל טוב ובברכת התורה והארץ,

יואל פרידמן