ספרו החדש של הרב ארז

בכל סיפור שנכתב, למעט אם הוא סיפור היסטורי, המתאר את המציאות כפי שהייתה, יש "פנטזיה". ואינני חושב שכל סיפור הוא בזבוז זמן.
יש הבדל בין סיפור המבטא התלבטויות של אדם, וקבלת החלטות נבונות, בניית מערכת יחסים בין בני אדם, סיבוכים והתרתם, לבין סיפור שכל אלה חסרים בו. זה ההבדל בין "ספרות טובה" "ספרות קלאסית" לבין "ספרי טיסה" שכל כולם לא נועדו אלא לעזור לקורא "להעביר את הזמן". סדרת "הארי פוטר", היא כזו, וכן סדרת "צמרמורת".
קרא את הספר "פורץ המחסומים", "פרשת גבריאל תירוש", "יונה מחצר זרה", שמי הוא אשר לב ועוד מאות ואלפי "ספרים טובים" ותבין למה אני מתכוון.
ולהבדיל: ספר "הכוזרי" הוא ספר "פנטזיה"? את כולו כתב ר' יהודה הלוי מתוך דמיונו. אך אין הוא "ספר פנטזיה". זהו ספר יסוד באמונתנו.
לא קראתי את ספרו של הרב ארז משה דורון, אך אני מניח כי גם הוא ספר שבא להעביר את הקורא בו "מסע" שבו אחרי קריאת הספר יהיה קצת יותר "גבוה" מאשר לפני קריאתו.