ספרדים-אשכנזים איזה נוסח הוא הנכון?

שלום

הרא"ש לא היה ספרדי אלא אשכנזי, תלמיד מהר"ם מרוטנבורג. הוא גלה לספרד לאחר מאסר רבו.
תלמידי הרא"ש גלו לצפון אפריקה, ומשם ישנה משפחת בן הרוש (הרא"ש).

לא ידוע לי שכך הרא"ש כתב.

הרב קוק כתב באגרותיו שעל כל עדה להמשיך בנוסחתה ומנהגיה.

שורש נוסח עדות המזרח הוא בנוסח בבל מימי התלמוד, ושורש נוסח אשכנז הוא בנוסח ארץ ישראל מימי המשנה והתלמוד הירושלמי.
נוסח תימן המקורי (בלדי) מקורו כנוסח אשכנז.

כתבו בשם האר"י שנוסח עדות המזרח הוא המכוון ביותר.
אך החתם סופר כתב שזה נכון רק למי שהוא ספרדי, אך מי שהגיע מאשכנז, ימשיך בנוסח אשכנז שבו התפללו רבי עקיבא וחבריו התנאים הקדושים.

גם האגרות משה שב וכתב שאין עדיפות לנוסח אחד, ולכל אחד שער מיוחד בשמיים.

אכן הבית יוסף והבן איש חי התפללו עדות המזרח, אך אין בזה כל אמירה כלפי מי שהגיע מאשכנז.

נוסח 'ספרד' הוא נוסח חדש יחסית, ולא היה מקובל בישראל מקדמת דנא, אך מי שכך אביו מתפלל, אל לו לשנות, אך אם יש ברירה (כגון חוזר בתשובה אשכנזי) ודאי עדיף נוסח אשכנז המקורי ולא ספרד החדש.

גם לגבי ההגיה, אף אחד לא תקע לידינו שבימי המשנה העיצורים והתנועות נשמעו כמו עדות המזרח, וגם זה נתון במחלוקת בין בלשני העברית. (יש נטיה לכאן ולכאן, שהרי הצירה נקראת עם חיריק באשכנז, ויש לזה ידיים במקראות, אך גם להגיית ח‘ הספרדית יש ידיים. נראה שההגיה הנכונה היתה מורכבת יותר מאשר אחד מהנוסחים).

לסיכום-
אין לשנות נוסחים, וכל הנוסחים העתיקים (אשכנז, ע"מ ובלדי) שורשם בגדולי התנאים והאמוראים, והאומר על אחד מהם שהוא משובש (חוץ מהשיבושים המועטים שקרו במשך הזמן), שד' יסלח לו.
ובכלל, עיקר ערכה של תפילה אינו בנוסח אלא בכוונה הפנימית. זה אירוני להפוך דוקא את עבודת הלב לדבר טכני בעיקר.

כל טוב