שאלה
בס"ד
כבוד הרב שלום!
רציתי להתייעץ איתך בנוגע למשהו שממש מפריע לי:
אני בת 14 וחצי בערך.. והתחלתי להיתחזק ממש.. באמת מקצה לקצה הישתנתי ב"ה אבל כל פעם שאני בא לקחת על עצמי עוד משהו יש בתוכי קול קטן שאומר לי שאולי זה ביזבוז העולם הזה אולי אין עולם הבא (חס ושלום) אולי.. ואולי... לא יהיה לי באמת שכר למעשיי.. למרות שאני בכל זאת אוהבת לקחת על עצמי דברים.. זה ממ שעושה לי טוב.. אבל הקול הזה ממש מציק לי .. האם תוכל לייעץ לי מה לעשות כדי שזה יפסיק או לתת לי הוכחות יותר ברורות .. בתודה מראש=]
תשובה
בס"ד
שלום לך!
השאלה הזאת ממש קשה. הרי לא היה אף אחד שהיה בעולם הבא, חזר לפה, ואמר: "כל מה שלימדו אותנו מהגן לגבי השכר... אמת".
ומצד שני – לא היה אף אחד שהוכיח אחרת. ה"קול" מנסה אותנו בדרכים שכליות – ננסה ב"ה לענות לו.
ברשותך, נביא משל:
נגיד שקיבלנו מכתב מדוד שלנו, שאף פעם לא ראינו אותו פנים אל פנים - רק אנחנו יודעים שהוא קיים, והוא כותב לנו שהוא עשיר, והשאיר ממזמן סכום גרנדיוזי מתחת לאיזה בנין מסוים. והעיקר – הוא מוריש את הכול לנו! איך נדע שבאמת מחכה לנו הכסף?
א – נחשוב, למה שהדוד יוריש לנו?
ב - נבקש תיעודים על עסקאות גדולות, עדויות על חשבונות בנק אדירים וכדומה... שאדם מן השורה לא יכול לעמוד בהם, ושהדוד עשה.
ג – האם יש הוכחה חותכת שהמתנה קיימת?
בנמשל, ננסה ב"ה להתבונן מ – 3 זוויות שונות על עניין השכר הצפוי לצדיקים.
[הכרת הטוב] – למה שהדוד יעשה את זה?
אני מניח שאת מאמינה שהקב"ה ברא את [העולם הזה] לפחות, נכון? אז יש לי כמה בקשות קטנות ממך...
לכי אל החלון הקרוב ותחשבי – האם את כותבת לי מרוסיה הצארית? איך את רואה/כותבת למחשב בכלל (בפירוט)? ואז תחזרי למחשב ותביטי בנמעני המייל שלך, ותחשבי על האנשים הטובים שאת מכירה, מי "הכיר" לך אותם?
ועוד נקודה – אם הקב"ה "הכיר לך טוב" עד עכשיו – למה שלא יעשה זאת שוב?
אז אפשר להגיד לקול החביב: "שמע, אולי אתה צודק – אולי לא... אבל בכל זאת, אני צריכה להחזיר לקב"ה טובה כמה שאוכל, לא? זה לא הגיוני לך?".
הקב"ה רק מבקש בחזרה: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה´ דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם: עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלוקיךָ" (מיכה ו´, ח´).
(לעיון ופירוש מעניין שמצאתי לפסוק - http://tora.us.fm/tnk1/nvia/tryasr/mi-06-08.html).
[מצוות] – האם הדוד יכול?
מכירה את מצוות העלייה לרגל? בקצרה – בחגים: פסח, שבועות וסוכות, וכן במוצאי שנות השמיטה, כמעט כל העם היהודי עלה לירושלים (הגברים והילדים מעיקר הדין, אבל מן הסתם הנשים והטף לא רצו להישאר לבד כל החג).
אנשים השאירו מאחוריהם את כל רכושם, שדות, כרמים וכדומה... ופשוט ארזו והלכו.
ארץ ישראל מוקפת אויבים, ומן הסתם, תוך כמה שנים האויבים ילמדו מתי לבוא, לכבוש ולעשות בעיות דומות. אז זאת ממש הייתה התאבדות!
אבל הקב"ה מתייחס בתורה לחשש הזה: "... [ולא יחמ(ו)ד איש את ארצך] בעל(ו)תך לראות את פני ה´ אל(ו)קיך של(ו)ש פעמים בשנה" (שמות ל"ד, כ"ד).
מדרש שיר השירים והתלמוד - הירושלמי מספרים, שבזמן העלייה לרגל, נחשים, אריות ומלאכים בדמות בני אדם הגיעו לשמור על חפצי העולים. והתרנגולים, הצאן והבקר של העולים "רעו את עצמם", ואף אחד לא הזיק להם. בקיצור – נס, שנאמר "שלוחי מצווה אינם ניזוקים".
כאן טמונה הסכנה: די במספר מועט של פעמים שההבטחה לא תתקיים, במשך כל 830 השנים הללו (שנות 2 בתי המקדש), כד למוטט את האמון בקב"ה, ולהעמיד את ישראל בסכנת קיום! מי יכול להבטיח שכך יקרה כל פעם? רק הקב"ה עצמו, או בשם אחר – הדוד המיליונר.
[אמונה] – האם יש הוכחה?
אם הייתה אפילו הוכחה אחת מבוססת היטב, לגבי עולם הבא = אנשים שהיו שם וחזרו (ויכולים להוכיח את זה...), והם יספרו על השכר הגדול וכדומה – זאת כבר לא תהיה אמונה, אלא עובדה. ואז נעלם כל הניסיון והמצווה באמונה באחד מ – 13 עיקרי הרמב"ם: "...שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש לעוברי מצוותיו". הגיוני עד כאן, לא?
המצווה הבאה שאני ממליץ לך לעבוד עליה – אמונה בשכר הצפון לצדיקים.
תוכלי לקרוא המון ספרים ושו"ת, או לראות/לשמוע שיעורים בנושא, זה מאוד יעזור גם ל[בנייה אישית].
יהיו נפילות באמונה, את צריכה להתכונן לכך. אבל אני סמוך ובטוח שתצליחי להתגבר!
מקווה שעזרתי לך, ואשמח לדעת אם כן.
ואם לא הסברתי מספיק טוב, או שיש לך עוד שאלות, הערות, הארות וכדומה... או שסתם את רוצה לשתף – את יותר ממוזמנת לשלוח לי למייל.
שבוע טוב וב"הצלחה בכול!
דורון
dozkih@gmail.com