ספירת העומר ושלושת השבועות ומה ש בדחוףניהם

הילה שלום וברכה.
אכן, רבים מתבלבלים כמוך מכיוון ששתי תקופות אלו (ימי ספירת העומר וימי בין המיצרים), הם תקופות של עצב ואבלות ומניעת נישואין, לפעמים אנשים טועים ומערבים בין האיסורים הנוהגים בזמן זה.
בין פסח לשבועות נוהגים למעט בשמחה, מפני שבאותו זמן מתו תלמידי ר' עקיבא (טור ושו"ע רצג א). ונהגו ישראל שלא לשאת אישה ולא להסתפר בזמן זה (לפי המנהגים השונים).
הגדרת האבלות מוגבלת לשני איסורים אלה - איסור תספורת ואיסור נישואין, ואין מוזכרים בשולחן ערוך איסורים נוספים כמו אלה הנזכרים בימי בין המצרים.
כך מסביר הרב עובדיה יוסף (יחו"ד א כד) את ההבדל שבין שתי התקופות הנ"ל לעניין ברכת 'שהחיינו': "כי ימי בין המצרים שאירעו בהם חורבן בית המקדש ושאר פורעניות, המבוארים במשנה תענית (דף כו ע"א), הם ימי אסון כללי לעם ישראל בכללו, וממילא אין מקום לברך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה בזמן שנועד לפורענות לכל האומה, שנקבע להם בכיה לדורות, ומגלגלים חובה ליום חייב. אבל ימי הספירה אינם נחשבים לימי פורענות לעם ישראל, ואדרבה, הרמב"ן כתב (בפרשת אמור) שקדושת ימי הספירה כימי חול המועד". לכן נותר לנו רק המנהג שלא להתחתן ולא להסתפר בימים אלה, ואין להחמיר בקניית בגדים חדשים ובברכת שהחיינו עליהם או על פירות חדשים.
וכך גם כותב גם הרב ישראל מאיר מראדין בפירושו משנה ברורה (סימן תצג סק"ב): שאמנם "...אין ראוי להרבות בשמחה. ומכל מקום אם נזדמן לו איזה עניין שצריך לברך עליו שהחיינו - יברך."
דוגמא נוספת להבדל הוא היחס לטיולים בתקופה זו; מכיוון שכל טיול הוא דבר המשמח, נהגו שלא לטייל בתשעת הימים (בין ראש חודש אב – עד תשעה באב), כדי למעט בשמחה, וגם מכיוון שבימים אלו נזהרים מדברים מסוכנים ללא צורך.
אולם, סיבות אלו אינן קיימות בימי ספירת העומר, לכן, אין הגבלה בטיולים בימים אלו.
כך יש גם המקילים בשמיעת מוסיקה בתקופה זו, אולם רק מוסיקה הנשמעת בבית, ולא הופעות פומביות, שאלו גם כן אסורות.
אני מקווה שהעיקרון וכן הדוגמאות יעזרו לך להבין את ההבדל בין שתי התקופות.
ואם לאו – תוכלי שוב לשאול.
כל טוב