ספירת העומר ובין המצרים

שלום
מנהג יוצאי אשכנז הרווח כיום בארץ ישראל עד ל"ג בעומר נוהגים שלא להסתפר ולא לישא אשה ולא לנגן ולרקוד, ואילו אח"כ נמנעים רק מנישואין ושמחות גדולות. ביום ל"ג בעומר עצמו, מותר לשאת אשה ולהסתפר. אלא שנחלקו המנהגים בדין ליל ל"ג בעומר. יש אומרים שגם בלילה של ל"ג בעומר מותר לשאת אשה ולהסתפר, מפני שכל יום ל"ג בעומר הוא יום של שמחה. ויש אומרים שצריכים לנהוג שלושים ושלושה ימי אבל רצופים, ולכן רק לאחר שהגיע בוקר ל"ג, אומרים מקצת היום ככולו, ומותר לשאת אשה ולהסתפר. ולכתחילה נוהגים להחמיר, ובשעת הצורך אפשר לנהוג כמקילים.

לדעת בעל ה´שולחן-ערוך´ (או"ח תצג, א-ב), מנהגי האבלות מתחילים מהיום הראשון של ספירת העומר ועד לבוקר ל"ד בעומר וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג אשכנזים מותר להתגלח ולהסתפר לכבוד שבת (רמ"א תצג, ב). ולמנהג ספרדים אין מסתפרים. אבל אם ל"ג חל בערב שבת, גם לספרדים מותר להסתפר ולהתגלח בו (שו"ע תצג, ב).

לכל המנהגים מותר לקיים בליל ל"ג שמחה של ריקודים ונגינה.

בין המצרים
כתבו האחרונים, שאסור לערוך ריקודים ומחולות מי"ז בתמוז ועד תשעה באב (מ"א תקנא, י).

מותר לשמוע שירים שקטים.

ולהלן הרחבה ומקור התשובות מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיינו בספר באתר ישיבה

http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=133