שאלה
שלום הרב!
לפני יומיים היה משחק מפורסם של מכבי בכדורסל והרגשתי ממש רע כלפי המשחק הזה . הרגשתי שאני בוגד בדת שלי ובאמונה שלי ובכל מה שאני והרגשתי בזיוף בקשר שלי עם בורא עולם אחרי צפייה של לא יותר מרבע שעה במשחק הזה הרגשתי שאיזה זכותי יש לי ומה אני שווה שאני מתפלל לבורא עולם ואחר כך מבזבז את זמני בהערצה עיוורת עבור קבוצה שלא מייצגת שום דבר חיובי שגורמת לאנשים לחלל שבת ולגרום להערצה עיוורת ושקרית עבור קבוצה שבסך הכל משחקת כדורסל . אנשים מעדיפים לצפות בזה במקום להגדיל את הרמה הרוחנית שלהם בלימוד תורה ואחר כך עוד מסוגלים להתפלל לבורא עולם על הקשיים שלהם? ממש היה בא לי לבכות לשמוע אנשים צועקים ושמחים אחרי כל סל שמכבי קולעת זה מה שמעניין אנשים ? איך הגענו למצב הזה ? מה אתה אומר ? האם אני צודק במה שאני כותב או שאני סתם מגזים והכל בדמיונות שלי? אני צריך קצת סדר בראש. תודה
תשובה
יש במשחק סוג של אומנות לכן אדם יכול להנות ממשחק טוב אע"פ שאין לו כל הכרות או קירבה ריגשית לשום צד.
לאהוד קבוצה של שחקנים, שהם בעצם שכירים, חלקם עובדים זרים, כאשר אין קשר בין אשיותם של האנשים לאהדה של האדם אליהם, זאת טפשות.
אנשים עושים הרבה דברים טיפשיים (כולל אני, אומנם לא בתחום הזה).
כך שהאם נכון שתרגיש שמדובר בשקר ובטפשות - נכון.
האם אפשר להנות הנאה אסטטית ממשחק - אפשר.
האם אנשים שעושים דברים מטופשים מסוגלים ללמוד ולהתפלל אחר כך לקב"ה - ברוך ה' שהם יכולים להתפלל.
הם צריכים להתפלל.
שנזכה להחכים... ברוך חונן הדעת.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם