שאלה
בס"ד
כבוד הרב.
החלטתי שאני רוצה לנתק את כל הקשרים הטובים שלי עם בנים בעזרת ה'.
אני בהדרכה...ויש לי בעיה עם הסניף , לא חניכות שלי ב"ה, הצוות הדרכה, חבריא ב`. אנחנו מעורבים.
אי אפשר לא לדבר עם בנים בכלל בכלל- אצלנו בסניף. אני לא יכולה בכל אופן. כי.. אני אוהבת אותם.. בתור בני אדם.. כמו שאני אוהבת בנות (או שזה רק נדמה לי?) הם אנשים כאלה טובים, מאוד. אז אני לא יכולה לייבש אותם בכוונה או משהו כזה.. אני לא מסוגלת.. אני יכולה פחות לדבר איתם, אבל לגמרי- לא.
והשאלה- אם ההדרכה- גורמת לי להיות בסניף יותר , לדבר עם בנים יותר.. לא כדאי שלא להיות בהדרכה? אם ההדרכה גורמת לי להיות בקשר טוב יותר עם זה שמדריך איתי- לא כדאי לפרוש? אני יודעת שההדרכה זה אחד הדברים החשובים. באמת. וזה די אגואיסטי מצידי לחשוב רק על עצמי בעניין.. אבל.. אם זה באמת לא מה שההלכה מצפה מאיתנו? לא מה שהקב"ה רוצה? אם הסניף הוא בכלל לא מה שצריך להיות? יש בעיה עם זה שהסניף מעורב? הרי זה יוצר כ"כ הרבה דילמות! אולי לפרוש מהסניף?
תודה על שהקדשת מזמנך =]
תשובה
אם את מרגישה שההליכה לסניף "מורידה" אותך מבחינה רוחנית, עלייך לעזוב את הסניף. אני חושב שאפשר לעלות מבחינה רוחנית תוך כדי, ובעקבות הדרכה בסניף, גם אם יש בנים בסניף. לא צריכים להתנהג בצורה לא טבעית. לא צריכים לצאת בהכרזות "אני מתחזקת, אז לא אדבר עם בנים". אפשר להמשיך ולדבר עם בנים בענייני הדרכה, ולמעט ולצמצם בדיבורים שמעבר לכך.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם