סמכות הרבנים

שלום וברכה

אכן, זו שאלה קשה מאוד, העומדת בבסיס כל התורה שבעל פה, שכן עצם סמכותה זו היא עצמה, שהרי היא הפרשנית של הסמכות.
ברם, הפרשנות הזו עומדת במבחן הפרשנות הסבירה, אם כי לא בדרך שהצגת אותה:
אכן, התורה נתנה סמכות אך ורק לבית הדין הגדול שבירושלים, שהוא המוסד האחד והיחיד המוסמך לקבוע את ההלכה. מעבר לכך, קביעת ההלכה אכן יכולה להיות רק במקום בו יש מוסד מכריע ומקבל החלטות, ורק במקום הקודש בירושלים.
כשחרב בית המקדש נוצר ואקום. שתי אפשרויות עמדו בפני חכמים: האחת היא שאכן תהיה אנרכיה, כל אחד יעשה מה שלבו חפץ, ובסופו של דבר כלל לא תהיה יהדות. האפשרות השניה היא לקבוע כי אכן כוונת התורה היא לעשות את המקסימום האפשרי כדי שתהיה הלכה אחת. מקסימום זה הוא הסמכת תלמידי חכמים שבכל דור ודור להיות ממלאי המקום של בית הדין הגדול שבירושלים, ולקבוע כי התורה הסמיכה אותם להורות, וחייבה אותנו לעשות "ככל אשר יורוך".
לפיכך, אנו מצייתים לדברי חכמים, ובעיקר אלה שהתקבלו על כלל ישראל.

כל טוב