סמינריון עם מדריך

[שלום לך יקרה!]
ישר כוח על שאלתך החשובה ועל הרצון היפה שבך לחפש מה ניתן לעשות מכאן הלאה..
התחושות שאת מתארת מובנות וטבעיות לגמרי! אין ספק שסיטואציה כזאת שבה בן מעביר את יחידות בסמינריון לבנות, יכולה בוודאי לעורר איזושהי אי נוחות מסויימת, חסימה או מבוכה..
נראה שבאופן טבעי בנות ירגישו פתוחות ומשוחררות יותר לשאול הכל, להביע עמדה או לפתוח דברים בכנות עם מדריכה מאשר עם מדריך בן..
יהיו שיאמרו אולי אחרת והפוך, יהיו שיראו זאת כדבר מקובל (שבנים הם אלו שמעבירים יחידות בסמינריון לבנות), ויש הטוענים שדווקא מקבלים כך יותר,... אבל כך או כך, אנחנו מבינים שלכל צד כאן יש יתרונות וחסרונות.
נשמע מדברייך שהיה סמינריון מאוד מוצלח וטוב, ואין לי ספק שבוודאי יצאת ממנו עם תובנות ונקודות שהתחזקו והתבררו..
יכול להיות שמי שעמד מאחורי האירגון הטכני והרעיוני של הסמינריון , שכמובן כל רצונותיו וכוונותיו היו מעולות ולגמרי לטובתכן, לא היה כ"כ במודעות או בשימת לב מספיק חזקה לכך שזו אכן נקודה רגישה שיכולה להוות בעייתיות אצל חלק מהבנות..
עכשיו, לאחר שהסמינריון כבר עבר ואת שואלת מה ניתן לעשות, היינו מציעים 2 דברים :
א, להבין שמה שאת מרגישה זה הכי בסדר בעולם..
ב, כדאי אולי לגשת למישהו מהמארגנים, מאנשי הצוות ולנסות לעורר את תשומת הלב לעיניין, להסביר את התחושות, בכדי שיוכלו ללמוד מכאן להבא ולקחת את זה בחשבון כשיארגנו את הסמינריון הבא או משהו בסגנון.
ב, בכדי שתוכלי בכל זאת להפיק את הכי טוב מהסמינריון הזה על אף שלא היית בו משוחררת לגמרי, הייתי ממליצה לך לנסות שניה לשבת עם עצמך, להריץ לאחור את כל היחידות ששמעת ואת כל החוויות שעברת במהלך הסמינריון הזה, ולנסות להצביע על מה קיבלת ממנו ועם מה את יוצאת מכאן להמשך. דבר זה יוכל לחזק את הצדדים של הרווח יותר מן ההפסד ולשנות טיפה גם את ההרגשה בלב.

[יקרה, מאחלת הרבה הצלחה וטוב בשנה החדשה!]
[אם תרצי לשתף או לשאול יותר, המייל שלי פתוח בפנייך בשמחה גדולה!]
[רק טוב, מיכל יסכה:)]
Michal66n@gmail.com