סירוס עבורי כיום(דחוף ביותר!)

שאלה

בס"ד

ערב טוב:רציתי לשאול בדחיפות על האפשרות לסירוס זמני והאם ישנם מקומות בארץ שאכן נותנים טיפול כזה:סירוס כימי. אנא החזר לי תשובה בהקדם:

ראשית אצין כי אין לי בינתיים כל כוונה להפטר מהדחף המיני לעד, אך בתור בחור דתי(שמנסה ליתר דיוק להיות כזה, כי עם החטא הזה המצוות שוות קליפות-במקרה הטוב)

אין לי שום כוונה לותר לעצמי בענין.

כבר סבלתי לא מעט ןירקתי דם רב בגלל ההורמונים שלי. אני בקושי מצליח לשמור עצמי יותר מחודש(בד"כ נופל בשבת) והצרה הזו פוגעת בי בכל המישורים בחיים. כשאני מסתכל אחורה לעבר, אני מבין ש-95% מה"בעיות" שהיו לי בחיי נבעו ישירות מהיצר הזה.אני מנסה להפטר מהתאבה הזו כבר מגיל 13 שאז בערך זה התחיל להופיע. כמובן, לא קיימתי מעולם מגע מיני, ולוא עם זבוב אך הלבידו מעולם לא הועיל לי או לסביבתי ואין איתו ברכה בכלל אלא קללה. אינני רואה שום סיבה נורמלית להמשיך לקחת סיכון ועד החתונה(אם הבעיה הזאת לא תעכב אותה...או תבטלה) להמשיך להאבק בתאבה.ולא שהמאבק בלתי אפשרי? ודאי שאפשרי! אך רבים הסיכויים שלא אעבור יותר מ-3 חודשים...

סליחה שכתבתי יותר מדי, אך רציתי להראות שהבעיה אינה פסיכולוגית כלל וכלל! זו בעיה מעשית לכל דבר ואני עומד מאחורי כל מילה שכתבתי.אני בחור אופטימי מטבעי, חרוץ אוהב את החיים, יש לי כבר כיוון בהם ואני לא רוצה לבזבז את הזמן הכה יקר על ההתמודדות הזאת. גם בתור בחור דתי,אני לא מסוגל ולוא מבחינה טכנית, להתחבר לתורה המרתקת ולכל כך הרבה דברים נפלאים, כשהטומאה הזו אוחזת בי! אני מוכל לשלם מחיר כבד, אפילו בשביל סירוס זמני של חודשיים! יש כל כך הרבה דברים מענינים בחברה המיוחדת שלי ובחיי, שזה פשוט עוול לא להתחבר אליהם במלוא העוצמה. ושוב אני מדגיש שהענין הזה רציני ולא סתם שיגעון דתי! אני לא בחור ישיבה שפשוט רוצה ללמוד תורה ולא מצליח...אני עתודאי שלומד לתואר באמת מענין(ככל שעובר הזמן..), מלבד העובדה שאני טיפוס חברותי שאוהב חברה ולא מעט פעמים מנדה את עצמי ממנה אך ורק בגלל טומאתי!אינני מסוגל לעכל את הסברה הזו שאני הולך להרגיש "ריקנות" בחיי או השד יודע מה בגלל תקופת הסירוס הנפלאה הזו. זה פשוט לא יתכן! איזו סיבה יש לותר על מתנה כזאת רק מפני שצריך להתגבר על התאבה! למה לקחת את הסיכון? זה אומנם בהחלט חשוב לשבור את היצר ואת התאבות, אך לא עד כדי כך בשביל לשים את החיים על קצה הצוק ו

תשובה