שאלה
שלום לכבוד הרב
במהלך שיחה עם חבר סיפרתי סיפור שהיה זכור לי על תנא אחד (לא זוכר את שמו) שהיה נותן כסף לעניים ואילו אשתו הייתה נותנת ממון לעניים ויום אחד ברחו והתחבאו בתנור ורגליו נשרפו ואילו רגליה של האישה לא, ואומרים שזה משום שהיא הייתה נותנת אוכל ולא ממון, חברי לא זוכר סיפור כזה ואני זוכר אותו בצורה מעורפלת במיוחד, האם כבוד הרב יודע על מה אני מדבר? האם הרב יכול להפנות אותי למקור של סיפור זה?
בתודה מראש
תשובה
שלום רב
הסיפור מופיע במסכת כתובות סז, ב:
"מר עוקבא הוה עניא בשיבבותיה, דהוה רגיל כל יומא דשדי ליה ארבעה זוזי בצינורא דדשא. יום אחד אמר: איזיל איחזי מאן קעביד בי ההוא טיבותא. ההוא יומא נגהא ליה למר עוקבא לבי מדרשא, אתיא דביתהו בהדיה, כיון דחזיוה דקא מצלי ליה לדשא נפק בתרייהו, רהוט מקמיה עיילי לההוא אתונא דהוה גרופה נורא, הוה קא מיקליין כרעיה דמר עוקבא, אמרה ליה דביתהו: שקול כרעיך אותיב אכרעאי. חלש דעתיה, אמרה ליה: אנא שכיחנא בגויה דביתא ומקרבא אהנייתי. ומאי כולי האי? דאמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב, ואמרי לה אמר רב הונא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא, ואמרי לה א"ר יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: נוח לו לאדם שימסור עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים; מנא לן? מתמר, דכתיב: בראשית ל"ח היא מוצאת".
אריאל
(המשיב אינו רב)