שאלה
שלום,
בבית חמותי נהוג לערוך את סימני החג רק בערב הראשון ובבית הוריי נהוג לערוך את סימני החג בשני הערבים ובמחיוחד לברך שהחיינו בערב השני על פרי חדש.
1. האם זהו רק מנהג או יש לכך ביסוס?
2. האם אוכל לבקש מחמותי לערוך את סימני החג גם בערב השני או שמנהג דין הוא וזהו.
3. האם ניתן להוסיף מסימני החג הנהוגים אצלנו לסימני החג הנהוגים במשפחת בעלי.
בתודה, רינה
תשובה
שלום לך
זהו מנהג המוזכר בגמרא ונפסק בשו"ע אך קיומו בלילה השני תלוי במנהג ולכן אם לא נהגו כן בבית חמיך גם את פטורה ואין ראוי שתבקשי לעשות כן אצלם שהרי את צריכה לנהוג כמנהגי בעלך
ולהלן מקור התשובה מספר פניני הלכה - הספר באתר ישיבהhttp://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=149
בברכה אייל משה
דבר מעניין אומרת הגמרא במסכת כריתות (ו, א), וכך אמר אביי שם: "סימן מילתא הוא", כלומר יש משמעות לסימנים, ואם ישנו סימן של ברכה בהתחלת השנה, יש לקוות שכך תמשך הברכה במשך כל השנה. במלים אחרות, מאחר וראש השנה הוא היום הראשון בשנה שבו הקב"ה בורא את השנה החדשה, ממילא כל מה שקורה ביום הראשון יש לו השלכות משמעותיות לגבי כל השנה.
ועל פי זה ממשיכה הגמרא וממליצה לאכול בסעודת ראש השנה מאכלים אשר יש בהם סימן טוב לכל השנה. כמו למשל שאוכלים כרתי, על שם יכרתו שונאינו, או רוביא לסימן שירבו זכויותינו, ותמרים לסימן שיתמו שונאינו וחטאינו, סלק מלשון יסתלקו שונאינו. ויש מאכלים שאנו אוכלים אותם לא מפני שמם אלא מפני טעמם, כמו התפוח בדבש הרומז לשנה טובה ומתוקה. או ראש של כבש או דג לסימן שנהיה לראש ולא לזנב. ועל פי העקרון הזה, נתרבו מנהגים שונים בכל עדות ישראל לאכול מיני מאכלים שונים, שרומזים בשמם או צורתם או טעמם על השנה החדשה.
וכולם מסכימים שיש לאכול את הסימנים בלילה הראשון של ראש השנה, אולם לגבי הלילה השני, יש מנהגים שונים. למשל בספר בני יששכר (תשרי מאמר ד') כתב שלא ראה שזקני החכמים נוהגים לאכול הסימנים בלילה השני. אבל בפועל רבים נוהגים לאכול הסימנים גם בלילה השני (וכ"כ בבא"ח נצבים ש"א). ומכל מקום ניתן ללמוד מכאן שהלילה הראשון הוא החשוב יותר, ולכן אם יש לו מסימן אחד כמות שתספיק רק ללילה אחד, יאכלנו בלילה הראשון.
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם