שאלה
אני מכורה למחשבות. אני יכולה לשבת שעות ולחשוב על הכול. לאו דווקא דברים שלליים פשוט חושבת וזה עוד יותר מפריעה כי זה עושה לי טוב. אגב- חברות כל פעם אומרות לי: "תפסיקי לחשוב מה את בת 70 אוכלת חושבת, לומדת חושבת..." קיצור איך נגמלים מזה אני רוצה להכנס לעולם של עשייה!!! תודה אני
תשובה
שלום לשואלת החביבה,
את מתארת מציאות, שמרגישה לך קצת בעייתית – את משקיעה הרבה זמן במחשבה.
אך אני חייבת לשאול – מדוע זו נראית לך מציאות בעייתית? האם נתקלת במקרים שבהם זה מפריע לך? יוצר בעיה?
האם את מרגישה שזה בעייתי בגלל האופן שבו חברותייך מגיבות?
או שמא יש קול פנימי שאומר לך שזו בעיה? למרות שזה עושה לך טוב...
אמרת שאת רוצה להכנס לעולם העשייה...
אנו חיים בדור שמה שנחשב – אילו התוצאות. אנשים מעריכים עשייה, רוצים לראות את "השורה התחתונה", ולפי זה נקבעים דברים. בעבר דווקא היה הרבה כבוד למחשבה – להוגים ופילוסופים שונים. אך היום – מה שלא רואים בחוש, מה שלא מרגישים ממש – כבר לא נחשב!
אך אסור לשכוח שהחשיבה היא כלי חשוב מאוד, והיא הבסיס לדברים חשובים מאוד אחרים.
[אז בעצם, מה "הסכנה" בלחשוב "יותר מדי"?] - מחשבות שהן "לשמה", לצורך מחשבה בלבד, אמנם יש בהם צד טוב – הן מפתחות את הדמיון שלך, הן מעוררות את הסקרנות שלך, את ההסתכלות שלך על העולם, אך הם יכולות גם לבודד אותך מהעולם, לנתק אותך – וזו סכנה.
אין טעם להשאר בעולם המחשבה בלבד.
אז מה עושים?
חשוב לדעת שכח המחשבה קשור מאוד לכוחות נוספים – כח הדמיון, כח הדיבור והכתיבה, כח היצירתיות. יש לך את היכולת לקחת את החשיבה שלך ולמנף אותה לכיוונים אחרים –
1. כתיבה: לכתוב (סיפורים דמיוניים, או אפילו מאמרים על מה שקורא) ולפרסם במקומות אפשריים (אתרי אינטרנט לכתיבה צעירה, כאן בחברים מקשיבים, לוח המודעות של הכיתה, עיתון ביה"ס/סניף, עיתונות מקומית/ארצית וכו´). כך תקחי את החשיבה שלך ותעבירי אותה לעולם המעשה.
2. תקימי ועדה: תחשבי על נושא שקרוב לליבך, תמצאי חברה או שתיים שטובות בעשייה, ויחד תקימו צוות היגוי – כיצד לפעול בנושא, את תהיי הכח החושב, והן הכח המבצע (וכך אולי תמשכי אחריהן קצת לכיוון העשייה).
3. חברותא: חברותא בעניינים תורניים, או בעניינים אחרים – מישהי שבאופן קבוע תוכלי לחלוק את מחשבותייך איתה סביב נושא מסויים (ספר שקראתן וכד´), כך גם תפתחי את החשיבה שלך, אך לא תתנתקי מהסביבה
אך יותר חשוב מכך, תמקדי לעצמך (אשמח אם תכתבי לי על כך), למה בעצם זה מפריע לך שאת חושבת? במה זה מתנגש לך? למה חשוב לך "להיכנס לעולם המעשה" (כהגדרתך)? למה בעצם זה כל כך נורא?
לפי התשובות לשאלות האלו, יהיה אפשר לראות לאן כדאי להתקדם...
אשמח לשמוע ממך מחשבות בעניין (או גם בעניינים אחרים)...
חני טננהולץ
hmt@shoresh.org.il