סגולת ישראל

שלום וברכה !
נגעת בשאלתך בנקודה יסודית וחשובה בהבדל בין ישראל לעמים.
כל יהודי באשר הוא, הוא שייך לעם הנבחר, בן הוא לקב"ה, גם אם הוא משחית, כמו שאומר הנביא, "בנים לא אמון בם", "זרע מרעים בנים משחיתים וכו'" הנביא אומר שהם משחיתים ומרעים אבל קורא להם בנים. ולמה?
בן הוא יישאר בן גם אם הוא ינסה להשתנות, יש בו קשר טבעי עם הוריו, אם ניקח לדוגמה, שיש שני אנשים שצריכים עזרה, אחד מהם צדיק והשני רשע ואכזר אבל הוא הבן שלך, למי היית עוזר? בודאי שלבן שלך כי הוא הבן שלך, גם אם שלעזור לו צריך בשביל זה להעניש אותו, והנמשל הוא מובן, עם ישראל שהוא העם הנבחר נחשב כבן אצל הקב"ה, ולכן יש לו קשר עצמי לקב"ה, ובו יש את הכוח, את הפוטנציאל, לגלות את מלכות ה' בעולם ולספר את תהילתו ולכן יש לו אחריות, ויש לו עול תרי"ג מצוות, כי יש לו את היכולת לשאת בעול הזה, מצפים ממנו ליותר.
ולכן גם אם מבחוץ אנו רואים אדם רשע ואכזר גם אם הוא כך נראה מבחוץ, יש לו את הנקודה המחברת אותו לאומה, שהיא עם ה', וזה הסגולה שבו, והסגולה היא לא תלויה במעשים שלנו אלא היא דבר קבוע אצלנו בטבע.
אצל אומות העולם, אמנם יש להם חשיבות בתור בריותיו של הקב"ה, אבל הם נצטוו רק 7 מצוות וגם הם מצוות לא תעשה, לא מצפים מהם ליותר, כי אין להם את האחריות הזאת לרומם את העולם ולהביא אותו על תיקונו, ומה שהם מתקנים זה בתור אנשים פרטיים ולא כמרכז העולם, לא כ-לב העולם, ולכן כמה שהוא יהיה טוב (הרי גם יכול להיות נביא מהגויים) הוא לא יגיע לתפקיד שמקבל העם היהודי.
וכמה שהיהודי יהיה רע עדיין הוא לא יכול להפריד מעצמו את הנשמה, את הסגולה היהודית שבו, הוא רק מעיב עליה הוא מסתיר את האור שבה, אבל לעולם הוא לא יכול להפטר ממנה.
אמנם, יש מצב שבו היהודי מאבד את הסגולה שלו, (בדור שלנו, דור של תחיית האומה, והמקור הוא מהרב קוק זצ"ל באגרת תקנ"ה) , שאם הוא יוצא נגד כלל ישראל לרעתם ודורש רעתם בפועל ובצפיית הלב אז הוא יוצא כבר מכלל ישראל, ויכול להיות שלא יהיה לו תקנה חס ושלום

בברכה חן
chencorcos@gmail.com