סגולות לזכרון

בס"ד

התורה איננה טריקים. הסוד הוא התמדה. ישנם רבנים עם זכרון חלש אבל בזכות התמדתם הם יודעים יותר מבעלי התמדה.

היה רב ששכח את מה שלמד לפני שבוע, אבל כל שבוע היה לומד ושוכח ולומד ושוכח בלי להתייאש. לאט לאט הוא נרפא ממחלת השיכחה שהיתה לו והוא היום נחשב רב גדול בעל זכרון עצום.

אם תרצה זו הסגולה. כי עבודת ה' היא עמל ולא מעשה קסמים.

רש"י מסביר על יראת שמים שהיא סגולה לזכירה. וכך הוא כותב במסכת שבת דף לא/א על הפסוק
["יראת ה' היא אוצרו"] - הוא עיקר החשוב בעיניו לאצור ולעשות סגולה לזכרון.

ללמוד כל דבר מאה ואחד פעמים - סגולה לזכרון.

כתב רבי נחמן מברסלב כי הכאת כף אל כף בתפילה היא סגולה לזכרון וכך כתב בליקוטי מוהר"ן מהדורא קמא סימן מו
"ענין הכאת כף אל כף בעת התפלה. כתוב ב"פרי עץ חיים" (בשער חזרת עמידה פרק ז' בסופו), "של"ו הייתי ויפרפרני" (איוב ט"ז), של"ו בגימטריא ג' הויות וג' אלהים. וראשי תבות של "וישם לך שלום", גימטריא של"ו. דהיינו שג' פעמים הוי"ה, ממתיק ג' אלקים. כי יש ג' ידים, יד הגדולה, ויד החזקה, ויד הרמה. והן יד ימין, הוא יד הגדולה. יד השמאל, יד החזקה. ועל ידי חבוקת הידים, נעשה יד הרמה. ועל כן כשמכה כף אל כף ומחבר הידים בתפלה, נמתקין הדינין. כי יד הוא בחינת הויה, יוד אותיות וד' אותיות. ועל ידי ג' הידים, שהוא ג' הויות, נמתקין הג' אלקים, שהם הדינין היוצאין מהגרון, שהוא בגימטריא ג' אלקים:
[והוא סגולה לזכרון], כמו שכתוב (תהלים קי"ט): "נפשי בכפי תמיד". 'נפשי', היינו בחינת תפלה. כמו שכתוב (שיר השירים ה'): "נפשי יצאה בדברו". "בכפי תמיד", היינו כשמכה כף אל כף בשעת התפלה. על ידי זה, "ותורתך לא שכחתי".

ובמקום אחר כתב כי "שמיעת קול נגון על כלי זמר ממנגן כשר לשם שמים הוא סגולה גדולה לשמחה, ולהכניע ולברר המדמה. ועל ידי זה זוכה לזכרון לאדבקא מחשבותיו בעלמא דאתי, ולהבין הרמזים שהשם יתברך מרמז לו בכל יום להתקרב אליו. גם על ידי נגון ושמחה הנזכר לעיל יכולין להשיג בחינת רוח נבואה רוח הקדש (שם ו): (ספר לקוטי עצות - ערך שמחה יד. )

ואעפ"כ שיש כמה וכמה סגולות לענין זה. אבל זכור את העיקר שהן לא באות במקום עמל התורה.


בהצלחה


שמן זית מועיל לזכרון.

בהצלחה.