שאלה
בס"ד
האם על פי תפיסת הרמב"ם הקדוש קראית תהילים , ועשיית מצוות על ידי קרובים מועלים לנשמת הנפטר?
תשובה
שלום וברכה!
הרמב"ם לא הזכיר עניין הזה בשום מקום בכתביו ויש לכך סיבה - אין כל נפקא מינא. הרי אדם מחויב לעשות מצוות, לקרוא תהילים, לתת צדקה ולעשות שאר המעשים הטובים בלי שום קשר לאם מישהו נפטר לו ואם לאו. כלומר אם אתה רוצה לתת צדקה - תן, אתה עושה מצווה - עשה ולא בשביל משהו או מישהו.
כלומר מדברי הרמב"ם המצויים בידינו אין תשובה חיובית וגם לא תשובה שלילית על השאלה שלך. ככל הנראה הרמב"ם לא מבטל מנהגים הנהוגים בעם ישראל, אך לא רואה אותם כמחייבים ולכן לא כותב אותם.
ניתן לראות הוכחה לכך מתשובת הרמב"ם בשו"ת פאר הדור כאשר הוא נשאל למה הוא לא כתב על עין רעה בדין היזק ראיה. התשובה שלו היא - מדובר במידת חסידות ולא בהלכה מחייבת לכן הוא לא ראה לנכון להביא את הדין בי"ד החזקה כי הוא לא מביא מידות חסידות והנהגות, אלא רק דברים המחייבים.
מכאן המסקנה - עשה מה שטוב לעשות ומה שאתה מחויב ויכול בלי שום קשר לתועלת הנפטר את החשבונות האם זה מועיל או לא תשאיר להקב"ה וכך גם ניתן להבין מדברי הרמב"ם שלא כתב מילה וחצי מילה על זה.
בברכה,
חיים בריסק