שאלה
שלום. אשמח לעזרה בנושא הבא-
כבר הרבה זמן (יחסית..) שאני מחפשת תשובות מספקות בנוגע לנושא מעמד האישה ביהדות,
בתחילה הנושא הציק לי-ביררתי,ובאמת נרגעתי מתשובות מספקות.
אח"כ-שוב עלו בי שאלות, אלא שבבירור הפעם , באתי מתוך עמדה תקיפה שלא באמת מוכנה לקבל תשובות אלא רק לסתור.
עם הזמן הבנתי שזה לא אמיתי לברר כך את הנושא,
למדתי להקשיב,קיבלתי,ואפילו ניהלתי מדי פעם עם חברות קרובות שגם להן הציק הנושא דיונים בהם ניסתי להסביר את עמדת היהדות..
אני מקדימה עם כל זה כדי להבהיר שאמת ביררתי,ושבאמת אני באה עם כוונה כמה שיותר פתוחה לקבל תשובות. אני רוצה בתשובות...!
אבל לצערי לאחרונה נחשפתי ליותר חומרים של רבנים ( לא של התקופה הזו..) בהם נדהמתי לגלות התייחסות אחרת לגמרי מזו שמספקים הרבנים היום בתשובותיהן לגבי מעמד האישה ביהדות.
איך זה שהרבנים בעבר לא הדגישו מספיק את היחס הראוי לנשים?
איך זה שלא הובהרו בעבר מילות החכמים ורק היום, מפרשים רבנים אחרים את דבריהם כחיוביים.
לדוגמא אם נאמר שאישה צריכה לשטוף את רגלי בעלה כשחוזר הביתה,
מדוע היום מדגישים שזה מתוך אהבה ,כבוד,ושזה לא חובה?
פגשתי הרבה כתבים בהם מנסחים רבנים מהעבר את תפקיד האישה כניקיון,כיבוד הבעל,ילדים...
איך זה שלא הושם בעבר דגש על עבודתה הרוחנית המיוחדת של האישה????
האם זה לא נכון להודות שבעבר המציאות הייתה שונה- הנשים היו נחותות -הרבנים הושפעו מכך, ולכן כך היו עמדותיהם???
למה מסנים רק להצדיק את טענות חכמי העבר ולהסביר שכוונתם הייתה אחרת..
מקווה שהשאלות ברורות,
בכל אופן- אני אמקד-
אני שואלת האם יתכן שהרבנים בעבר היו מושפעים מרוח התקופה, על פיה הנשים נחותות ובעלות תפקיד משני בלבד, ומכאן גם אמרו דעותיהם,
והיום לעומת זאת- התעוררה ההבנה שלנשים ערך עצמי וכו'... ולכן-זוהי גם עמדת הרבנים בתקופתינו.
תודה רבה! תזכו למצוות.
אני
תשובה
שלום וברכה
נושא היחס לנשים, כמו גם נושא היחס ל"אחרים" מכל הסוגים, הוא נושא הלובש צורה ופושט צורה לאורך הדורות.
היחס לנשים לא התחיל מהיחס לאישה. הוא התחיל מתבנית עולם מוגדרת ומסודרת, בו ההתייחסות הייתה להכללות ולמהויות. העולם התחלק למהות גברית ולמהות נשית, ואנו מוצאים חלוקה זו לאורך כל מקורות היהדות, ובעיקר הפילוסופים והמקובלים. בשל כך, כלל וכלל לא הרגישו שנעשה עוול למישהו, וכי ההתייחסות אינה ראויה. להפך, גדולי הרבנים חשבו שבכך אנו תופסים את דרך העולם בצורה הנכונה והראויה, כיוון שאנו מצליחים להכיל את העולם כולו בתוך תבניות מחשבתיות.
איני אוהב את האפולוגטיקה. הם אכן לא שמו לב לעבודה הרוחנית המיוחדת של האישה, ולמעשה כמעט ולא עסקו בעבודות רוחניות אלה. גם הנשים כמעט ולא עסקו בהן – בית ללא מיקרו, מקרר, מקפיא, טיטולים, מכונת כביסה, ייבוש, מדיח, מזגן וכדו – אינו פנוי לאפשר עבודה רוחנית לשני בני הזוג, ועל כן לא היה מקום כלל גם במישור המעשי לעבודתה הרוחנית של האישה.
על כן, לא רק ברוח התקופה היו גדולי הרבנים קשורים אלא גם באפשרויות הטכניות והטכנולוגיות. כל זה בד בבד עם תפיסות רוחנית מכלילות – מביא לאותה תוצאה שאת רואה. אני מבקש להדגיש כי בד בבד ועל רקע תקופות אלה מדובר ביחס מאוד מיוחד לנשים. כשאת בודקת את הדברים מול רוח התקופה, ורואה את התיקונים הגדולים שנעשו (חרם דרבינו גרשום, כתובה), את ההלכות והמחויבויות כלפי אישה (שארה כסותה ועונתה), את מאמרי חז"ל בדבר אונאתה של אישה וכדו' – את מגלה שמדובר בצעדים ענקיים הרבה הרבה לפני שהתרבות הכללית הטמיעה יסודות אלה. כך שצריכים להתייחס לדברים מכל הצדדים, ולא רק מצד אחד.
כל טוב
כל טוב