שאלה
שלום רב לרב,
אני גרושה ומסורתית ונמצאת מזה שנה, במערכת יחסים אוהבת וחמה עם גבר דתי שהוא כהן.
שנינו היינו מודעים כבר בתחילת הקשר, לבעיתיות שתיווצר אם וכאשר נרצה להתחתן, אך אולי מתמימות והתקשרות/התאהבות מהירה ביננו - לא העלנו את הנושא לדיון כלל וכלל.
למגינת ליבי, אולי בגלל שכבר היינו שנה יחד והבחור הרגיש שהענינים מתחילים לקבל משמעות רצינית ומתחייבת למערכת שביננו, לפתע הוא נסוב לאחור וביקש "הפסקה" של 3 שבועות כדי לחשוב שוב על הנושא הבעייתי והחמור.
מאז החלטתו החד צדדית והקשה, הפכתי לשבר כלי והייתי על סף דיכאון.
אנחנו רוצים זה בזו אך כאמור, הבחור דתי ולאיסור זה יש השפעה רבה עליו.
ברצוני להוסיף כי מהכרותי איתו, סברתי שהוא "פתןח" ולברלי וכשנגיע לגשר הזה נצליח לעבור אותו.
אני חולמת על חתונה וילדים משותפים איתו והקמת בית נאמן לישראל. (אני מבית חרדי ורוצה להתחזק יחד איתו...מאז המשבר אני מתפללת הרבה לה'...)
מעשית, אם היה נאות, למען אהבתנו ואחיזתי בו, הייתי מוכנה גם לחיות לצידו ללא נישואים.
הלוואי שהוא היה חושב כך.
רב נכבד,
האם תוכל לעזור לי במצוקתי הקשה? האם יש איזשהוא מוצא סובלני לבעיה זו?
אודה לך מאד לקבלת חוות דעת מפורטת ומעמיקה.
בכבוד רב,
תשובה
שלום וברכה
עולם הקשר שלנו עם הקב"ה מורכב מאין ספור נושאים ומרכיבים. בין שאר המרכיבים האלה נמצאת חובה לשמור על קדושת הכהונה כפי שציוונו הקב"ה בתורתו, והוא קבע כי עולם קדושה זו נשמר גם על ידי איסור נישואי כהן וגרושה.
אנחנו לא בעלים על התורה, ולא קובעים לה מה לצוות אותנו ומה לא לצוות אותנו.
אני מבין היטב את הכאב שאת חשה כעת. מכוח כאב זה צריך לבדוק את הסדקים, לאמור: האמנם יש מסורת משפחתית אמיתית שהוא כהן וכדו'. את זה עושים רשמי הנישואין וצריך לפנות אליהם. אם זה אכן המצב – הרי שאתם מותרים להינשא. אולם אל תבני על כך הרבה מאוד, בשל העובדה שאין אנו מבטלים חזקת כהונה בקלות.
אנחנו נאמנים לדבר ד', ועושים את מה שהוא ציווה אותנו, גם כשזה כואב מאוד.
כל טוב, ובברכה שתמצאי גאולה לנפשך