נשבר בי משהו

שלום וברכה

קשה לעסוק בשאלות אמונה עמוקות באתר המיועד לתשובות ממוקדות. על כן אכתוב ראי פרקים בלבד. לחלק מהסוגיות המועלות בשאלה התייחסתי באריכות במאמר הסיום לספרי "אחריך נרוצה", ואולי תמצאי שם חלק מהתשובות שתובלנה אותך לשאלות הבאות, וכך הלאה.

על כן אכתוב ראשי פרקים בלבד:
א. בשעה שאדם חש כי עולמו האמוני מתערער הוא צריך לבכות על כך ולשמוח על כך. לבכות – על מה שמתערער; לשמוח – על כך שהבניין שנהרס מפנה מקום לחפירת יסודות עמוקים יותר, שיבנו בניין גבוה יותר, וכך הלאה. לפיכך, אל תצטערי על המקום שאת נמצאת בו אלא ראי אותו כהזדמנות.
ב. הפער בין אלוקים ואדם הוא פער כפול. ממד אחד הוא אכן העובדה שאלוקים בשמיים ואנחנו על הארץ (כמובן במושגים מושאלים). השני הוא העובדה שאנו נמצאים מבחינה זו עדיין בגלות, ואין אנו זוכים לאור הנבואה ולדיאלוג מלא עם ריבונו של עולם.
ג. אולם הקשר עם הקב"ה כפי שהוא מתואר בתנ"ך אינו מבוסס רק על פחד ויראה מפני "חשבון הנקודות" של הקב"ה בשמיים. הנביאים השתמשו הרבה יותר בדימוי של קשר בין איש ואישה, אוהב ואהובתו, ונראה לי כי יהיה לך טוב להתמקד גם בקשר מיוחד הזה. תוכלי לקרוא על זה מעט ב http://ypt.co.il/show.asp?id=29472.
ד. כאשר מאמצים את מערכת הדימויים הזו מוצאים עולמות חדשים של אמונה.
ה. נסי את השפה הזו, ושובי לכאן לעסוק בהיבטים נוספים של כל מה שאת מתארת.

כל טוב והרבה אמונה