שאלה
שלום לכבוד הרב.
יש שני דברים שאני מנסה/משתדלת להקפיד עליהם יותר ממה שעשיתי עד היום, ובינתיים יש לי שתי שאלות.
לגבי ניפוי קמח, הבחנתי שאמא שלי לא מנפה קמח, ואני מעוניינת להתחיל ל"טפטף את זה" למטבח.
ראיתי בשאלות ותשובות שיש התייחסות לנפת משי.
האם יש חובה לנפות בנפת משי, או אפשר בכל נפת קמח שמוכרים בחנויות לאביזרי מטבח? האם זה טעון הטבלה?
דבר שני, אני התחלתי להשתדל להגיד את ברכת המזון גם אחרי ארוחת צהרים, העניין שלא תמיד יש איתי ברכון, ולכן אני אומרת רק קטעים מהברכה לפי מה שאני זוכרת.
האם יש אפשרות להגיד ברכת המזון ישר אחרי שאני חוזרת למשרד, במשרד עצמו דרך אחד האתרים באינטרנט, או להגיד את מה שאני זוכרת גם אם זה לא שלם. (ברור שהכי עדיף שיהיה איתי ברכון,אבל אני שואלת למקרים בהם אין עלי)
כמו כן, ארוחות צהרים שאני לא אוכלת בהם לחם, צריכים לומר ברכת המזון? אם לא, איזה ברכה כן צריך?
תודה רבה.
וכל טוב.
תשובה
על מנת שהניפוי יהיה יעיל, כלומר: לא יעברו חרקים וביצי חרקים, אם יש כאלה בקמח, אכן, יש להשתמש בנפת משי (או בהגדרה במקצועית: "40 מאש"- מספר המבטא את מספר החורים מאינצ' מרובע). ניתן להשיג נפות כאלה בחנויות כלי בית, ובעיקר- בסביבת ריכוזים של משפחות שומרות מצוות.
את ברכת המזון יש חובה לברך במקום בו אוכלים. הלכה היא לגבי מי ששכח ולא ברך במקום בו אכל, שצריך לחזור למקומו (השאלה היא איזה מרחק צריך לחזור). השתדלי לקחת אתך ברכון, קטן, בתיק או בכיס.
ברכת המזון ה"מלאה"- רק על אכילת לחם או מוצרי מאפה דומים: חלה, פיתה, בגט וכו' בכמות של 56 גרם.