שאלה
כשהייתי יותר צעיר היה לי הרבה התמודדיות עם היצר בקשר לשפיכת זרע והייתי נופל המון. ואז התחזקתי והצלחתי להחזיק מעמד, ושמתי לי למטרה לשמור 40 יום. הרבה פעמים נפלתי לקראת הסוף וחשבתי כבר שאני לא אצליח אף פעם. ואז אחרי נפילה הרגשתי שמספיק כבר, התרחקתי מהמחשב והצלחתי 40 יום. הרגשתי יותר טוב, היו לי שבתות מעולות והצלחתי יותר מחודשיים בלי זה. ואז היה לי שבוע קשה (קורה), הייתי חולה וקמתי כל הזמן מאוחר, ואז היום (אתמול) קמתי ה4 ומשהו בלי שעון מעורר, למדתי, הלכתי לבית כנסת, למדתי בבית ספר המון, היה לי 2 מבחנים והצלחתי למרות שלא ידעתי כלום. פשוט אחלה יום. התפללתי מנחה וערבית. ערבית היה לי תפילה ממש טובה, למדתי עוד אחרי ערבית, עשיתי התבודדות כמה דקות. חזרתי הביתה, אכלתי ואז כמעט בלי מאבק, פשוט נפלתי בצורה הכי בזויה שיכול להיות. אחרי חודשיים בלי. אני לא יודע איך אני יקבל מחר שבת. איך אני אקום מחר בבוקר? אני בעיקרון הדתי היחיד בבית ספר, איך אני יכול להיכנס לבית ספר עם כיפה כאילו אני צדיק. אם אני מנסה קצת לחזק את עצמי שאני צריך לקום מאיפה שאני, זה ישר בורח. איך אני יכול לחשוב על לקום אחרי שהייתי כל כך גבוה ונפלתי ככה סתם?
תשובה
בעזה"י
שלום,
הכי כואב ליפול ממקום גבוה...
ההתמודדות מול היצר היא ההתמודדות הכי מורכבת ומסובכת שיש לנו היום. בעיקר בגלל שאנחנו לא מצליחים להתנתק ממנו, מן היצר שלנו.
אי אפשר לבנות חומה או ליצור גבול, הוא בנו והוא חלק מאתנו ואי אפשר לברוח ממנו. לכן חייבים ללמוד להתמודד עמו, להלחם בו ובעיקר לנצח אותו- וזה קשה ומורכב.
מופיע בספרים הפנימיים שיצר הרע מחפש ומשקיע דווקא באלו שנמצאים במעלה רוחנית גבוהה יותר. כאלו שממילא עבודת ה' שלהם במתח נמוך ,שגם כך לא משקיעים בתורה, בתפילה ובמצוות הם פחות מוסיפים אור וקדושה בעולם, אז היצר הרע פחות מטריח עצמו להשקיע בלהפיל אותם ובלטמון להם פחים. דווקא אלו שנמצאים במקום גבוה, שקרובים ומדובקים בקדושה- דווקא שם היצר הרע משקיע יותר ומשקיע מאמצים אדירים וטריקים אין סופיים להפיל אותם.
חז"לנו אמרו את זה בגמרא בפרוש "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". המשמעות של זה, לעבודת ה' שלנו היא פשוטה- מי שמרגיש שיותר קשה לו להתמודד, שהוא ממש על סף תהום שהכוחות של היצר גדולים ועצומים ומנסים להפיל אותו- שיידע שזה אך ורק משום שהוא גדול יותר, שנשמתו אדירה וגבוהה. זה נכון לגבי אדם וזה נכון לגבי זמן או תקופה. אם לאדם יש תקופה שהוא גבוה יותר מבחינה רוחנית, שהוא מתקרב ומתקדש ומטהר במפקדת יצר הרע מכריזים על מצב חרום ותוקפים בכל הכוח.
מדוע?
מפני שכוחות הרשע בעולם רוצים בדיוק את זה! את היאוש והנפילה של האנשים הגדולים, הצדיקים יותר!
להפיל עם הארץ- זה לא חכמה.
אבל לשכנע צדיק שהוא חוטא, לשכנע אדם גדול שהוא קטן, לשכנע בחורים ובחורות קדושים וטהורים שהם אינם כאלו- זה עיקר המטרה של הסטרא אחרא בעולם!!!
בספר המומלץ של הרב יהושע שפירא "אשיב ממצולות" הרב כותב פעמים רבות- מה שהס"א רוצה זה לא את עצם הכשלון, את הנפילה המסוימת בחטא- אלא את היאוש, הנפילה הכללית, הירידה שבאה בעקבותיה, כשאדם חושב "אני סתם חוטא- מה הטעם בכל עבודת הקודש שלי?!" זה הנצחון האמיתי של הס"א, לשכנע צדיקים שהם אינם כאלו.
אז מה עושים?
קודם כל לזכור שהמלחמה היא מלחמה מתמדת, אסור לנטוש עמדות ואסור להרדם בשמירה. חז"ל קראו לזה "אין אפוטרופוס לעריות" אף אחד לא יכול להגיד "זהו, בי היצר הרע כבר לא נוגע" זה מאבק מתמיד ואפשר להצליח ולנצח בו ואפשר גם להתרגל ועם הזמן המאבק נעשה קל יותר ומובן מאילו וכמעט אוטומטי.
שנית, אם נפלת- תקום.
את הפגמים אפשר וצריך לתקן!!!
קרוב ה' לכל קוראיו. הקב"ה אוהב את אלה שקרובים אליו תמיד אבל עוד יותר את אלו שיודעים לקום אחרי הנפילה והחטא "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים..." את הנפילות שלנו צריך להפוך ל"ירידה לצורך עליה" להתחזק מהן כדי להגיע למקום יותר גבוה "אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהם" זה לא רק בלימוד, זה גם (ובעיקר) בדברים של תורה ושל קודש!
אם נפלת תתחזק- תוסיף קדושה, תעלה למעלה למעלה, לאט לאט ובמתינות בלי לקפוץ מדרגות רוחניות.
תראה מה אתה מסוגל להוסיף בקדושה בלי להשבר ובלי להתייאש ותוסיף.
אין לך מה להתבייש בטח שלא מהיצר הרע ובוודאי ובוודאי שלא מה' ית'. אדם שנפשו כל כך דואבת וכואבת על החטא ועל הנפילה, שמשתוקק לעשות תשובה, להתקן ולהטהר- אין ספק כלל שהוא קרוב לה' ית' מאי פעם.
"ואת שפל ודכא רוח יושיע"
חזק חזק ונתחזק
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם