נפלתי באינטרנט כבר מיליון פעמים

מבולבלים? גם אנחנו..
שלום לך יקרה. את כל כך לא היחידה שמבולבלת. זה מבלבל לגמרי..
אני לא חושבת שקיים אדם שלא התמודד לפחות כמה פעמים בחיים עם מה שאת מתארת.
ואת רוצה להילחם בדבר הבכלל לא פשוט הזה. ולכן זה שם אותך במקום אחר לגמרי.
לפעמים אנחנו פשוט צריכים רענון למה בכלל לנסות לעשות משהו מול זה..
בדיוק בשביל זה התכנסנו כאן היום. מוזמנת להצטרף.

זה באמת די נמאס ליפול ולקום ליפול ולקום.
ואז מתחילים לחשוב – וואלה, זה די מתיש העסק הזה. מספיק לעלות.
רוצה שאני יגלה לך למה זה קורה? אבל שיישאר בינינו.
ליצר הרע שלך גם די מתחיל להימאס שאת כל הזמן מצליחה לקום. מה זה מתחיל להימאס? את מעלה לו ת´סעיף שאת כל פעם מצליחה ככה.. אז הוא, ביכולותיו האינטלגנטיות (והמרשימות!) המציא עלייך דרך חדשה, הוא אומר – הרי אני יודע שקשה לה לעלות. לשכנע אותה ליפול סתם ככה אני לא יכול, אני ישכנע אותה שאין לה טעם לעלות.
ואז מה קורה? את משתכנעת. ולא מצליחה לקום – לא בגלל שאת לא יכולה או רוצה, בגלל שאת לא מאמינה שיש טעם.
כי הרי אם מחר אני יפול למה היום לקום?
אבל אם חושבים על זה לרגע - זה התירוץ הכי מעעעפן!!!
כי אם מחר תיהי רעבה, למה לאכול היום?
ואם מחר תיהי עייפה, אז למה לישון היום?
ואם מחר בין כה וכה תצטרכי גם ללכת לשירותים, אז למה לך ללכת גם היום?
נכון מעפן?

החיים שלנו הם חיים של עמל. רצף של התמודדויות. חלקם לא פשוטות.
החלק הלא פשוט נהיה עוד יותר לא פשוט – שאתה נופל שוב פעם במשהו שבעבר התמודדת איתו בהצלחה.
התחושה היא של כישלון די צורב.
זה כאילו עברת את מועד א´, אבל את ניגשת שוב פעם למועד ב´ כדי לשפר – ונכשלת.
ולוקחים בחישוב את הציון האחרון מבין השניים ולא את הציון הטוב מבינהם.
אז טוב שהחיים הם לא האוניברסיטה.
ועוד יותר טוב שהדיקן של החיים הוא בוחן כליות ולב.
המירוץ המטורף של החיים הוא בידיים שלך.
תחשבי איזה עוצמה אדירה יש לך בידיים. כל דבר ודבר את משפיעה עליו.
זה כח, שלך יש את הכבוד לקבל בחירה מה לעשות איתו -
את יכולה לתת ליצר הרע להשתלט עלייך ולהפליג במחשבות שאת יודעת שאת לא רוצה אותם,
אבל את יכולה גם לקחת את הכוח זה ולמשוך אותו לכיוון של תורה, של בנייה, של לימוד.
ועכשו את חושבת לעצמך – מה היא מבלבלת בשכל? על איזה כיוונים היא מדברת?
איך אפשר להפוך הכל מ´באמת רק רע ורע´ למשהו טוב?
ההסבר הוא - כנראה שלא סתם את מתמודדת עם היצר הרע הזה.
כנראה שיש בך כוח ענק של אהבה, של דמיון שמוצא דרך להתבטא בצורה הזו.
אבל הוא לא חייב, ברגע שאת מבינה שיש לך יכולת לכוון אותו לאיפה שאת רוצה!
הוא יכול להתבטא בכל דרך אחרת שרק תבחרי...
והדרכים הטובות של הכוחות האלה זה עשיית חסד, עבודה פנימית על אהבה לכל אדם.
ובדמיון- כתיבה, יצירה, מחשבות חיוביות.
את הכוח הזה שה´ נתן לך את יכולה לבטא בדרכים של טוב שיביאו אותך להתקדמות.
את יכולה לחשוב עם עצמך איך את יכולה להביא את הכוחות האלה לידי ביטוי בצורה טובה שתקדם אותך.

נכון שאם נופלים ממקום גבוה יותר, זה יותר כואב.
אבל זאת לא סיבה לא לעלות.
למעלה הנוף יפה יותר, האויר צלול יותר, יש שקט ושלווה שלמטה אפ´פם לא תמצאי. זה שווה את הסיכון.
מה גם – אחרי שאת למעלה ובכל זאת את נופלת -
את יודעת כמה טוב למעלה, שאת מבינה שפשוט כדאי לך לעלות בחזרה.
זה לא תהליך פשוט. טיפוס יכול להיות מתיש. לא יום או יומיים. אבל מתקדמים לאט לאט.
מטפסי הרים מנוסים, באים עם כל הציוד. תוקעים יתדות וקושרים את עצמם,
שגם אם הם יפלו, הם לא יפלו כל כך הרבה, בכל זאת – אפשר למות מזה.
את יכולה לתקוע לעצמך יתדות בדמות של מצווה שתקפידי עליה לא משנה מה.
בדמות שיעור קבוע שתלכי אליו. בדמות לימוד של איזה ספר אם איזו חברה.
אנחנו מאמינים שתצליחי.
ואז במקום להיות מבולבלת מול היצר הרע, תעמדי מולו עם חיוך של מנצחת.
בלבלי אותו, אל תעשי לו חשבון..
חברים מקשיבים.