נפלנו

שלום לשואלת.
דבר ראשון – אשריכם שזה מפריע לכם! זו עדות על טהרתו של הרצון, שמאז בריאת העולם וחטא אדם הראשון, מתנגש עם נפתולי החיים ותאוות הגוף.
כמובן – אין טהרת הרצון מתירה לנו לעשות ככל העולה על רוחנו, אלא להפך. עליכם לחשוב יחד – אם אפשר, ואם לא אז לבד, איך ממשיכים הלאה לטהר את המעשים ולהימנע מנפילות.
ומה עושים?
ראשית – אתם צריכים לשאול את עצמכם שאלה אחת מרכזית: האם אתם עומדים לפני חתונה או לא. לא כתבת על גילכם ופרטים נוספים שיוכלו לסייע, אבל שמעתי בשם הרב יעקב אריאל שקשר שיכול להוביל לחתונה תוך שנה – יש מקום להמשיכו, וקשר שלא – לא.
אם אינכם עומדים לפני חתונה תוך שנה – עצתי לכם להיפרד, כיוון שאין לאדם היתר להעמיד עצמו בנסיון סתם. גם אם אכן יועדתם זה לזו מששת ימי בראשית – אל תדאגו. נפלאות דרכי ה', ותמצאו שוב זה את זו.
אם אתם כן עומדים לפני חתונה – ישנם שני דברים עיקריים לעשות. הראשון הוא להימנע מפגישות שאינן הכרחיות. קשר איתן יעמוד גם בזה, ותזכו להגיע ליום חתונתכם זכים וטהורים, שמחים ומלאים אור.
הדבר השני הוא שכאשר נפגשים – להשתדל להיפגש במקומות ובשעות הומי אדם, שמלבד ההצלה מאיסור ייחוד, גם יצילו אתכם מן הניסיון.
ברוך ה', את מתארת את שניכם כאנשים יראי שמיים , שאכפת להם ומפריע להם אם נכשלים ח"ו. את מתארת גם קשר על יסודות טובים – נפשיים ולא גופניים, שמחזיקים מעמד גם בלי להיפגש פיזית. אני מקווה שתצליחו להיחלץ בקלות מהתסבוכת הזו, ותתקדמו בדרך העולה בית-אל.

כמובן עניתי לפי הפרטים הברורים בשאלתך, אבל ישנם פרטים לא ברורים שיכולים לשנות את התמונה: מהו הקשר של חצי שנה בלי להיפגש, איך יכולת להכיר את אופיו של הבחור בצורה כזו, מהי נפילה בדיבור, ומהי "נגיעה חמורה" כהגדרתך. אם את רוצה לפרט – כמובן בעילום שם, כדי שאוכל לענות כהוגן – תוכלי לשלוח לי אי-מייל לכתובת:

davideinat@hotmail.co.il

בהצלחה רבה בכל
דוד.