נפילות ותסכולים בעבודת ה'

שלום לך!
מצוין שאת אדם שעובד עם שאיפות רוחניות, אבל אם הרצון לקרבת ה' לא נותן לך כוח ושמחה אלא להפך – סימן שצריך לשנות כיוון. נראה לי שכדאי לאמץ את דברי הרב קוק בספר "מוסר אביך" (עמוד אחרון): "מה שהאדם יכול לתקן טוב הוא שיחשוב בזה ואל יתרשל תיקונו, ומה שאין בידו לתקן אל יתעסק בו תדיר, ויקיים דאגה בלב איש יסיחנה מדעתו". אפילו שהנושא מציק לך כל כך מרכזי, זה הפתרון כעת. קחי לעצמך משימות אחרות: לעשות טוב את עבודתך בשירות לאומי, לשפר (אם יש צורך) את הקשר עם הורייך, ללמוד ולקיים הלכות שבת ושמירת הלשון על בוריין וכו'. בוודאי אם תתקדמי בנושאים האלו תרגיש שאינך עומדת באותה מדריגה, וגם – בונוס שאין כמותו – פתאום יתחדש הקשר עם ה' מכיוון אחר.
את ציירת לעצמך דרך מסוימת מאוד בהרגשת הקשר עם ה', ובדרך הזאת אינך מצליחה להתמיד יותר משבוע רצוף. אך יש דרכים אחרות. למשל: כתוב שאם אדם מכבד את הוריו ה' אומר – זה כאילו דרתי בניהם וכבדוני. לא מדובר כאן על קשר מודע אל ה', אל תחושת החיבור, האדם כאילו עסוק רק בהוריו – והנה נוצר קשר עם ה'.
דוגמא אחרת: הגמרא קוראת לסדר זרעים "סדר אמונה" כי האיכר מאמין בחי העולמים וזורע (הנכונות לקחת זרע טוב שאפר לטחון אותו ולזרוק אותו לאדמה לזריעה– היא פעולה של אמונה). לא מדובר פה באיכר שמרגיש כל היום קשור אל ה'. הוא עוסק בשדה שלו, ותוך כדי זה צומחת בו אמונה. לכן, אל תתעקשי להצליח בדרך שציירת לעצמך. זוהי מעלה מאוד גבוהה ורק מעטים זוכים לה בקביעות. העובדה שאת זוכה לה לפעמים – גם היא מדריגה שלא רבים מגיעים אליה. עכשיו הגיע הזמן לעבוד על כיוונים אחרים, וכיוון שה', "מלא כל הארץ כבודו" – תמצאי אותו גם שם, אבל לא תכף ומייד.
כרגע עלייך לנוח מאותה דרישה שהצבת לעצמך – להרגיש את קרבת ה' ולהתענג עליה. את עייפה מאוד מזה, הכאב כמעט לא נסבל, לכן קחי לך מטרות אחרות, כעין אלו שהמלצנו לך עליהן – מטרות שגם הן בוודאי רצון ה', עשי והצליחי!
בהצלחה רבה
טל, חברים מקשיבים