שאלה
שלום, ברצוני לשאול משהו על נושא מאד כאוב אצלי..
סיפורי ארוך ומורכב,אך אני מבקשת בכל לשון של בקשה, אנא, עיזרו לי, אני רוצה להתקרב לה' ולהתחזק אך דבר זה נותן בי ספקות ולמרות שניסיתי ללכת להרצאות ולשמוע דיסקים דבר זה מציק ומדכא. חשבתי אולי שאלת רב תעזור,
בבקשה..
אני בחורה בת 20 למרדתי בבית ספר חרדי וגדלתי בבית דתי.
הייתה לי תקופה ( מיד לאחר שסיימתי את הלימודים בתיכון- לפני כשנה וחצי ) אשר לא האמנתי באמונה שלמה וחזרתי בשאלה לכמה חודשים בלי שההורים ידעו. לא שמרתי שבת ולא צניעות מחוץ לירושלים.
למרות זאת- שמרתי על גופי מבחינת נגיעה עם בחורים לא הייתי מסוגלת לגעת בבחורים. במשך הזמן התחזקתי עוד ועוד ובעזרת ה' אמשיך להתחזק.. אחרי התקופה הזו, שמרתי שבת בקביעות ובאהבה גדולה.
לפני כחודשיים נפרדתי מחבר דתי שהיה לי. בהתחלה- שנינו שמרנו נגיעה ובמשך כל הקשר (חצי שנה) כוונתנו הייתה שהקשר רציני ומוביל לחתונה עוד השנה. לבחור היה עבר עם בחורות (הוא היה במיטה איתן) ולי לא הייתה בעיה עם דבר שכזה משום שהיה חשוב לי מה הבן אדם עכשיו,
כנראה שעשיתי טעות כשלא ייחסתי לדבר זה חשיבות.
במשך כל הקשר הבחור היה מתלונן על כך שקשה לו (היצרים) אני הייתי טפשה, והמשכתי איתו,
לאחר חודשיים שכבנו.
עד החבר הזה שמרתי על גופי ולמרות שהיו לי
(3) חברים שפחות חזקים בדת ממנו (חילוניים) לא הנחתי לדבר זה להפיל אותי.
עד שהייתי בקשר איתו. איתו נפלתי. ה' יודע עד כמה אני מצתערת וכואב לי דבר זה. המשכתי ביחסים איתו במשך חצי שנה. משום שקרה הדבר הייתי בטוחה שאני ימשיך איתו עד סוף חיי. באתי מבית שהחינוך בו זה שאם את לא בתולה את לא שווה כלום. את זולה. שלא תבין לא נכון היחס בביתי מאד חם ואוהב.
כמובן שלא סיפרתי דבר כזה לאף אחד. והצגתי את הדברים כך שאני רוצה להתחתן איתו והוא הבחור שאני רואה בו כבעלי. ובאמת הרגשתי כך.
עד שקרה מקרה בקניון שהוא הכה אישה בת 40-50 משום שהבן שלה בן ה10 ירק עליו והאמא לא הענישה אותו.. הבחור לא ראה אף אחד בעיינים. כל מה שהוא רצה זה נקמה. לחנך את האמא והבן.
כל זה היה מול העיינים שלי ושל 20 אנשים באמצע הקניון.
חטפתי בחילה מלראות דבר כזה. לקח לי כמה שבועות לעזוב אותו. רציתי לשנות אותו. אך הבנתי שזה לא יהיה אפשרי רק מתי שאמר לי יום אחד כשענה לשאלתי(אם היית יכול לשנות את מה שהיה היית
תשובה
שלום
אני מבקש לחזק את ידייך, במקום שבעלות תשובה עומדות, צדיקות גמורות אינן עומדות.
אשרייך שאת קמה לאחר הנפילה עם אותו בחור מרושע שהכה אשה וניצל את גופך. אכן חטאת בעבירה חמורה, וטוב שאת מודעת לכך וחוזרת בתשובה, המשיכי בהרהורי התשובה כל חייך.
תמיד אומרים אמת בפגישות, ואסור לשקר. לכן עלייך לומר לבחורים הבאים איתם תצאי את האמת, לא בפגישה הראשונה שנועדה לרושם בלבד, אלא בהמשך, כשתרגישי שישנה התקדמות לכיוון רציני.
לכל אחד ואחת מהבריות יש קופת שרצים מאחרי הגב, ד' ברא את בריותיו עם יצרים ולא מלאכי עליון. לכן השאלה אינה אם נפלת בעבר, אלא מה בחרת לעשות אחרי הנפילה. האם קמת ושבת לד'? כן. ובכך קנית את עולמך.
את צריכה להיות גאה בכך שעל אף בנפלת לבאר שחת קמת וטיפסת חזרה לתורת ד'.
לסיכום- אימרי אמת בלבד, ובחור שאינו מסוגל לחיות עם האמת הזו, כנראה אינו ראוי לך משמים.
ומאידך, עלייך להבין את הבחורים שיסרבו, החטא שלך אינו חטא רגיל, הוא השאיר בך חותם גופני מסוים, וזה לגיטימי שזה יפריע לבחורים מסויימים, עם כל הכאב שבכך.
יה"ר שד' יזמן לך את בן זוגך שיבין לליבך ולא ישפוט אותך על העבר אלא יתמקד בהווה ובעתיד הנפלאים.
כל טוב