נפילה לצורך עלייה?

ליערה שלום רב,
בשאלה הזו יש כמה רבדים וצריך להיזהר לא להתבלבל.
ברור שחטא זהו דבר נורא ואנחנו צריכים לשאוף כל הזמן שלא לחטוא, אדם לא צריך לשמוח חס וחלילה אם הוא נופל בחטא אלא להצטער ולעשות תשובה. כך צריכה להיות העמדה הראשונית בנפש.
אומנם צריך לדעת בעומק הדברים, וכבר נכתב על זה בהרבה מספרי החסידות - שכל נפילה היא לצורך עלייה, כל ירידה היא לצורך בניית קומה חדשה.
נסביר קצת את הדברים הסבר מסויים אבל ברור שאלו גם עניינים נסתרים:
ניתן לזה משל ונמשל:
לילד קטן אף פעם אין שאלות באמונה, הוא קטן ותמים ואין לו שכל לחקור ולנסות להבין. כשאדם גדל, מתעוררות אצלו שאלות באמונה - מה זה אומר?
כשאדם שואל שאלה זה אומר שיש לו יכולת מסויימת להבין את התשובה. עצם העובדה שמתעוררת אצלו השאלה זה אומר שהוא מחפש עומק יותר גדול לכן הוא שואל. ההתבגרות שלו והחיפוש אחרי אמונה יותר מעמיקה - מולידים את השאלה אבל השאלה רק מראה לנו שהוא היום בפוטנציאל יכול להתרומם למדריגה יותר גבוהה.
אותו דבר בנפילות. ילד קטן לא חוטא אבל כשהנשמה של האדם גדילה היא תובעת ממנו לרומם את החיים יותר בעבודת ה´. לרומם את האמונה שלו בצורה כזו שהיא תתאים למדריגה של נשמתו. כל עוד הוא איננו מתאים את עצמו לרמה של נשמתו הוא נופל כי החיים שלו מחפשים יותר ואינם מוצאים זאת באמונתו הנוכחית ולכן היצר מתגבר והא נופל. הנפילה הזו מולידה אצלו הכרה בעובדה שהוא צריך לרומם את אמונתו ותמריץ להתרומם ולעשות תשובה, להעמיק את האמונה ולהתחזק בתורה ומצוות ותפילה וכו´.
התהליך הינו תמידי - בכל פעם שהאדם מתרומם למדריגה יותר גבוהה הנפש תובעת ממנו להגיע למדריגה יותר גבוהה והתביעה הזו שוב יוצרת איזושהי נפילה ומשם יש עלייה יותר גדולה , ושוב ושוב.
זהו חלק מהעניין אבל כמו שאמרתי יש בזה עוד עומק. איננו צריכים לשמוח על החטא כיון שהוא מרחיק אותנו מה´ והוא אסור. אבל אל לנו להיכנס ליאוש כי אנו מבינים שיש פה מפתח לעלייה גדולה יותר בעבודת ה´.
בהצלחה, ועלי מעלה מעלה באמונה ויראת שמים,
אבי
aviwolfson@walla.com