שאלה
אני שמיניסט בישיבה תיכונית עם בעיה קשה
הזמן עובר, שבועות, ימים וחודשים וכלום
אין לי קשר עם ה׳.
לא תפילות, לא ברכות- כלום.
אני לא בוכה על זה אבל חבל לי ואני חושב שאני רוצה קשר ובכללי אף פעם לא הגעתי לקשר חזק חזק חזק עם הקב״ה.
מה צריך לעשות בכלל? עם מי לדבר? לאן ללכת??!
והנפילות הן מגיעות בקצב.. קרה לי שנפלתי בצורה רצינית מאד. אני מנסה לשכוח את היום הזה, זה מגעיל אותי. מאז כמעט נפלתי שוב באותו דבר ועצרתי את עצמי, אבל לא מקטע דתי אלא בגלל שזה לא הוגן כלפי אישית לעתיד..
מה יהיה איתי? מתי יהיה לי אכפת מההלכה ומה׳?
זה לא טוב לי ככה אני רוצה קרבה, אני חושב
העיקר שנה הבאה סגרתי בישיבת הסדר..
על מי אני עובד??!
תשובה
בס״ד
שלום וברכה
מדבריך נשמע שהדברים אכן מפריעים לך ואכן מטרידים אותך. אך בכך אני רואה בדיוק את האור הגדול, עצם הפזה שהדברים כה מפריעים לך מראה שאתה בשלב הראשון של תשובה- חרטה, אחריה תבוא עזיבת החטא, וידוי דברים שכבר עשית ועוד.
אתה בדרך ואתה במסלול, אל יפול רוחך.
כל שינוי מתחיל מצעד אחד קטן, כל החלטה משנת חיים מתחילה בקבלה אחת קטנה.
כל טוב
הר אביע״ד סנדרס
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם