נפילה בשמירת נגיעה

שלום רב

נפילות הן דבר שקורה לעיתים. יצר הרע שבתוכנו מנסה לפתות אותנו בכל מיני דרכים לחטוא, ולצערנו לפעמים הוא גם מצליח.
אך האם עלינו לראות את הנפילות הללו כהיתר? האם באמת עבירה שעברנו הופכת עבורנו להיתר (כדברי הגמרא)? ודאי שהתשובה לכך היא לא! ודאי שהנפילות באות רק כדי לחזק אותנו ולבחון בעצמנו מי אנחנו באמת* כמה האישיות שלנו חזקה* כמה אנו מאמינים בכוחה של תשובה.
אתם נמצאים בנקודה מאוד משמעותית בקשר שלכם. בזמן הזה ייקבעו, גם בחוסר מודעות לדבר, כמה דברים:
א. ייקבע מהי מידת הרצינות שלכם בקשר* מהם שאיפותיכם* האם קשר זה יגיע לחתונה בע"ה?
ב. ייקבע מה יהיה האופי של הקשר. האם יהיה זה קשר המבוסס באופן בלתי ינתק מכל פרטי ההלכה. ההסכמה שלך להקפיד על הלכות קרבה לנשים בכך שהקפדתם לא לגעת למרות שאינך חושב שהדבר נכון מראה על יכולתך לוותר ולהתגמש (במובן החיובי של המילה) לשם מציאת זיווגך. זה מראה את זה שאינך נעול על אופי הקשר שיהיה לך עם אשתך. הקפדה על נגיעה כעת יכולה להעיד על רצונך בשמירה מוקפדת על הלכות נדה לאחר החתונה (הכוללים בתוכם איסור מגע בין בני הזוג בשעת הרחקתם). אם תחלו עכשיו לחפף מעט בהלכות משמעותיות אלו (חיבוק זה ממש קרבה אינטימית לערווה, ואין כמעט ספק שלא תוכלו להישאר במצב סטטי זה לאורך זמן) מי אמר שתצליחו לעמוד בהם לאחר החתונה? הדבר יכול להראות על חוסר אמונה במצוות הבורא ועל הסיבה בשבילם הם נתקנו.
ג. ייקבע כמה אתם יכולים להתחבר האחד אל השניה, ואם באמת אתם יכולים להקים בית משותף מתוך אחדות כוללת ביניכם. דבר זה מאוד נפגע כאשר נוצר מגע לפני החתונה. עיינו יחד בספר מגע הקסם, שבא להסביר בפשטות את הפסיכולוגיה האנושית - שמגע יוצר קרבה מיידית. משמעות הדבר היא שאם תמשיכו לגעת, לא תוכלו להתחבר לרגשות האמיתיים שלכם האחד כלפי השניה, אלא הם יהיו מטושטשים ע"י החיבה שיוצרת המגע. בצורה כזאת תיפגע היכולת שלכם לשיקול דעת נכון האם מצאתם את הזיווג שלכם.

אני באמת חושב שקשר אמיתי צריך להיבנות על תיקון מתמיד, ולא על נפילה שגוררת נפילה.

שתזכו לשמחות!
אריאל

(המשיב אינו רב)