שאלה
אני בנאדם שנפגע בקלות. אם תלמיד אמר עלי שאני משעמם אני ממש נעלב, אם מישהו אומר לי אמירות מעליבות אני נעלב.
איך אפשר להיות אדם יותר אציל? אדם יותר עליון שהעלבות ופגיעות אינם פוגעות בו?
תשובה
שלום וברכה!
נאמר "הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם מגיבים, עושין מאהבה ושמחים ביסורים- עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
זוהי גבורה גדולה לשמוע שמבזים אותך ולא להגיב, להיעלב ובכל זאת לא להחזיר אבל מקובלנו מרבותינו שהדרגה הגבוהה ביותר היא כלל לא להיעלב. איך ניתן להגיע למדרגה גבוהה זו?
באמת זו עבודה לא קלה להצליח לא להיפגע מכל מה שאנשים אומרים עליך! זו עבודה שדורשת זמן רב להצליח להגיע למצב שבו אתה לא נעלב! אבל דבר ראשון שצריך זה את הרצון לא להיעלב, לרצות להגיע למצב שאתה נמצא מעל הפגיעות ומה שאנשים אומרים לא מזיז לך, זה כבר יש לך!
אנסה להביא פה מספר נקודות שאני מקווה שיועילו לך להתגבר על העלבון.
דבר ראשון שצריך זה אמונה וביטחון בה´. לדעת שהכל מה´ והכל לטובה! אם מישהו אומר עליך דבר מעליב זה בגלל שהקב"ה רוצה שכך יהיה. אולי זה סוג של נסיון או זו אמירה ש אתה צריך לשמוע כדי להשתנות במשהו מסויים. לבטוח בה´ שמוביל אותך להיות אדם יותר טוב ויותר נאצל. צריך להאמין שה´ נתן לך את היכולות להצליח בשליחות הפרטית שלך בעולם, ואם אתה טוב בדבר מסויים ולעומת זה בדבר אחר אתה לא יוצלח, עליך להאמין שדבר זה נעשה ע"י ה´ ואינך צריך להיות טוב בכל תחום.
דבר שני שחשוב מאד זו ענווה. כשאני אומר ענווה אינני מדבר על שיפלות. אדם לא צריך להרגיש כאילו הוא שפל ונבזה, אלא הכוונה בענווה זה שיהיה לך מודעות עצמית! לכל אדם יש יתרונות וחסרונות ועל כל אדם לדעת במה הוא יותר טוב ובמה פחות. כך כאשר אדם אומר עליך דבר מה אתה יכול לדעת אם מה שהוא אומר זה רציני ובאמת זו נקודה חלשה יותר שלך או שמא הוא אמר דבר שאתה בטוח שאתה טוב בו ולכן כנראה שהבעיה היא לא בך אלא בו.
חשוב מאוד לזכור אף אדם הוא לא מושלם לכל אחד יש יתרונות ויש גם חסרונות. אין עליך לשאוף להיות מספר אחד בכל התחומים, אלא עדיף שתתמקד ביתרונות שלך ותמנף אותם והם גם יחפו על החסרונות.
כאשר אדם משום מה מחליט להתמקד דווקא בנקודה שאתה יודע שאתה לא טוב בה, אמור לעצמך: "הוא צודק אני באמת לא הכי טוב בתחום הזה, אבל יש לי יתרונות רבים אחרים שחבל שהבחור הזה לא רואה אותם".
כאשר אתה מודע לעצמך וליכולותך אומנם הינך מודע לנקודות החלשות שלך אבל גם כן לנקודות החזקות. וכאשר יעליבו אותך ח"ו כדאי לך לחשוב על התחומים שהינך חזק בהם יותר, ולחשוב כיצד אתה מביא אותם לידי ביטוי רב יותר.
עניין נוסף הוא שחשוב להפריד בין ביקורת עניינית לסתם נסיון להעליב. לפעמים אנשים מעבירים עלינו ביקורת שאנו יודעים שהיא לעניין ואנו צריכים להחליט כיצד להגיב לדבריהם. אנו יכולים לפתח מנגנון של התגוננות והתנגדות ולא להתייחס לדבריהם ולהמשיך בסורנו, או אנו יכולים ממש להיפגע כי הם חשפו נקודה שאנו חלשים בה ובעצם אנו מצפים להיות מושלמים בכל ולהיות חסרי חולשות. ומאידך ניתן גם להגיב לביקורת הזו בצורה עניינית ולהבין שהביקורת צודקת, אומנם לא נעים שנתנו לנו ביקורת אבל תכלס הם צודקים, עכשיו כדאי שנחשוב איך אפשר להשתפר ולתקן בנקודה זו.
מנגד לפעמים אנשים נותנים ביקורת ממש לא לעניין, והם מנסים להדביק לך חולשות שאין לך. דבר זה יכול לנבוע או מתוך רשעות או מתוך קנאה ואף סתם מתוך טיפשות וחוסר הבנה. במקרה כזה אין כלל להתייחס לנאמר, עליך להבין שיש לאדם זה בעיה מסויימת ובעצם עדיף לרחם עליו מאשר לרחם על עצמך.
אתן משל למה אני מתכוון.
אדם אחד התחיל לאכול קצת יותר מדיי שוקולד בחודש האחרון, אולי זה נבע מתוך לחץ ממבחן שמתקרב או מתוך תסכולים ואולי פשוט התאווה גברה עליו. הוא לא מרגיש נח כל-כך עם המצב שהוא אוכל הרבה, אבל הוא מנסה להתכחש להשלכות של מעשיו. על המשקל הוא בכלל לא חושב לעלות כי משום מה יש לו מחשבה שכל עוד הוא לא יראה שהוא עלה במשקל אז כאילו הוא לא באמת עלה. בבוקר אחד פונה אליו חבר ואומר לו אתה יודע שנראה שקצת השמנת. אותו אדם יכול להיעלב עד עמקי נשמתו מהאמירה ה"בוטה" הזאת של החבר, אבל ברור שזו לא תהיה תגובה נכונה. אבל מצד שני יכול להיות שהאמירה של החבר תעורר אצלו הבנה- "הוא צודק באמת השמנתי" ובעצם מתוך כך הוא יתחיל לשמור על המשקל ולאכול פחות. זו בוודאי התגובה הנכונה לאמירה ה"מעליבה" לכאורה של החבר.
אדם אחר מקפיד לחיות אורח חיים בריא, הוא אוכל נכון מקפיד על כושר וכו´. ובכל זאת יום אחד בא אליו איזה בחור נבזה וקורא לו שמן! וגם כאן יכול אותו אדם להיעלב עד עמקי נשמתו ולחשוב שהבחור הזה באמת צודק והוא שמן. או שמא האדם מודע לכך שאפשר לומר עליו הרבה דברים אבל שמן הוא לא, ולכן אותה אמירה נבזית בכלל לא מדגדגת לו כי הוא מודע לכך שהאמירה הזו באה מתוך רשעות ואין בה שמץ של אמת.
כך גם עליך להבין האם האמירה שנאמרה היא מדוייקת, יש בה שמץ של אמת, היא לא נכונה אבל אתה מבין מאיפה היא נבעה או שמא היא שקרית לגמרי ובהתאם לכך להגיב. אין מקום להיעלב אלא או לנסות להשתפר בנקודה זו ולזכור שאף אחד לא מושלם ואלו היכולות שהקב"ה נתן לך, במקרה שהאמירה נוגעת בנקודה נכונה. או להעביר את האמירה הזאת הלאה מכיוון שאתה מודע לכך שמה שנאמר זו שטות גמורה והבל הבלים.
אמת היא שאף פעם לא נעים לשמוע ביקורת או אמירות פוגעות, אבל לא תמיד התגובה צריכה להיות היעלבות.
הביטחון העצמי שלנו נובע הרבה פעמים ממה שאנשים חושבים עלינו או לפחות ממה שאנו חושבים שאנשים אחרים חושבים עלינו, אבל צריך לבנות גם עוגן יותר יציב מזה, על האדם לדעת מה הוא חושב על עצמו ואיפה מקומו האמיתי. כדי להגיע למצב זה יש לחשוב הרבה, להתבודד, לדבר עם הקב"ה, להתפלל, להתבונן ולחקור.
כאמור לעיל להגיע למדרגה הגבוהה ביותר שלא להיעלב מדבר זו לא עבודה קלה כלל וכלל והיא דורשת זמן רב.
ובקצרה נחזור על הנקודות שיכולות להועיל לנו בעבודה זו.
א. אמונה בה´ שהכל מאיתו
ב. ענווה - מודעות עצמית להכיר ביתרונות ובחסרונות שלי ולדעת שלא בהכל אני צריך להיות מושלם.
ג. להבין מתוך מה נובעות האמירות הפוגעות ולהתייחס אליהן כראוי.
מקווה שעצות אלו יועילו לך ב"ה
כל טוב ובהצלחה
אבי
avihl13@gmail.com