שאל את הרב

נמאס לי לברוח מעצמי

חדשות כיפה חברים מקשיבים 28/09/05 21:36 כד באלול התשסה

שאלה

חברים מקשיבים שלום!

כבר זמן רב שאני מרגישה שאני בורחת מעצמי. כן, פשוט בורחת מעצמי. פעם הייתי בן- אדם כ"כ טוב, כ"כ טהור, היתה לי נשמה גדולה ולב נקי מהשפעות העוה"ז (השליליות..). לפני מס' שנים עברתי משבר. משבר גדול ורציני שלא אזכיר אותו כאן (אפשר למלא בו דפדפת) רק אומר שמשבר זה גרם לי להתרחק מאוד מה'. מאוד- מאוד. כלפי חוץ עדיין הייתי צדיקה אבל מבפנים ליבי נאטם ונסגר. הרגשתי בחוסר, חשתי בריקנות. בכל מאודי רציתי לחזור אבל נפלתי עד כדי כך שלא ראיתי דרך להיחלץ מהמצב הנורא אליו נקלעתי. לא שיתפתי אף אחד במשבר שהיה לי או בתחושות הריחוק האיומות מהאמונה אלא הייתי לבדי בעצבוני ובתסכולי. המצב לא השתפר אלא רק להיפך- החמיר.

עכשיו הגעתי למצב שכבר אינני רואה טעם לחיי. באמת. אני מרגישה כ"כ רע מבחינה נפשית ואני סובלת המון בפנים רק שאף אחד לא יודע על כך. אפילו לא הוריי. למעשה, זאת הפעם הראשונה שאני נחשפת כך.

ובכן, כמו שכתבתי בנושא: נמאס לי!!! כ"כ-כ"כ נמאס!

אני כ"כ רוצה לחזור אל האור והטוב שידעתי פעם. אני זקוקה לעזרה אני חייבת לפרוק את כל הלכלוך שנצבר על נשמתי במשך שנתיים תמימות אבל לא יודעת למי לפנות. אני מפחדת ממה שאנשים יחשבו עליי.

מצטערת מאוד על האורך הנורא אבל הייתי חייבת..

אני כ"כ רוצה לבוא לר"ה יותר נקייה וטהורה ממה שהייתי עד עכשיו. כ"כ רוצה לשוב אל ה' בשמחה ובטוב לב!

תודה מראש..

תשובה

שלום לך.
קודם כל סליחה שהתשובה לא הגיעה לפני ראש השנה, כפי שציפית וקיוות. היה עלינו עומס ועד שהגענו לזה. . .
וחוץ מזה, אני רוצה לומר לך שאני חושב שאת בתהליך הנכון. כבר בשאלה שלך רואים את זה. בתחילת השאלה כתבת שפעם היית אדם טוב וטהור, עם נשמה גדולה ולב נקי. מהלשון שבה התנסחת עולה שהיום כבר אינך כזו – כבר אינך טובה, אינך טהורה, אין לך נשמה גדולה וכו´.
אבל בהמשך השאלה כתבת משהו אחר לגמרי. כתבת שאת חייבת לפרוק את כל הלכלוך שנצבר על הנשמה. זו אמירה אחרת לגמרי. זו אמירה שאומרת שאת עדיין אותו אדם טוב, טהור, בעל נשמה, אבל ישנם כיסויים, לכלוכים, שמפריעים לראות את הטוב הזה.
מה זה משנה?
כי את טובה. זה מה שזה אומר. את יודעת את גודל ההבדל שבין אדם שאיננו טוב לבין אדם שהוא טוב אבל הוא לא מצליח לבטא את זה? זהו הבדל עצום!!.
ואל תחשבי שזוהי נחמת שוטים, התשובה הזו, כי היא אמיתית. זהו השורש לכל התשובה.
הקב"ה רוצה את רצונך. אחת השאלות ששואלים על הימים הנוראים היא שאלו ימים של צביעות. אפילו בעולם ההלכה אפשר לראות שמתנהגים בימים אלה באופן שונה משאר הימים, ואפילו מתוך ידיעה שבקרוב נחזור (בחלק מן התחומים) להיות מה שהיינו. אז מה התועלת? זו לא צביעות?
לא!.
זו לא צביעות!?
כי אנחנו באים לקב"ה ואומרים לו שזה מה שאנחנו באמת רוצים. נכון, קשה לנו. נכון, אנחנו לא מצליחים להתמיד בזה, אבל בסופו של דבר, הרצון הוא מה שמגדיר אותנו בעיני ה´ ולא המעשה. צריך רצון אמיתי, אבל אי אפשר לתת לעולם המעשה להחליש את עולם הרצון.
העבודה שאת צריכה לעשות היא לחזור להאמין בעצמך שאת טובה, טהורה ובעלת נשמה גדולה. זוהי ההתחלה של כל התיקון.
ואני חושב שאולי, ואל תכעסי עלי, אבל אולי אם תרשי לעצמך להיות כנה גם עם אחרים, לשתף בתחושות ורגשות, אני חושב שהדבר יעזור לך לראות את עצמך באור יותר טוב וממילא להמשיך את התהליך הזה. כמובן, אפשר לעשות זאת גם אצלנו, אבל כאשר אדם מסוגל לומר למכרים שלו שקשה לו, כאשר הוא מסוגל לשתף, זה מראה על בריאות נפשית שוודאי לה שסופה שתנצח מחלה כזו או אחרת.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il

כתבות נוספות