שאלה
שלום כבוד הרב,
אני תלמידה בשמינית במגמת תקשורת, והשנה אנחנו בע"ה מגישות סרט גמר. הנושא שבחרנו לסרט שלנו הוא הסגידה של החברה ליופי. אחד הנושאים העיקריים בו בחרנו להתמקד הוא ניתוחים פלסטיים (ניתוחי אף וכד') אנחנו מאד רוצות להציג גם את הפן ההלכתי של הדבר, ולכן נשמח מאד אם תוכל לעזור לנו בכך.
תודה רבה ושבוע טוב,
סיון.
תשובה
ב"ה
שלום לך,
רק השבוע שמעתי על תכנית מיוחדת בארה"ב במסגרת תכניות הריאליטי הנקראת הברבור.
הרעיון הוא לקחת אנשים "לא יפים" ותוך ארבעה - חמישה חודשים להוציא אותם "יפים". השם "הברבור" לקוח כמובן מהסיפור של אנדרסן, הברווזון המכוער אלא מה, במקרה זה הוא לא טבי, לא אמיתי, מלאכותי.
פוסקי ההלכה ראו הבחנה בין ניתוח שמסייע לאדם לתפקש כהלכה כגון למצוא בן זוג שמותר לבן ניתוח לצורך התייפות שכל כולו אסור משום איסור של אדם לחבול בעצמו.
אני מעביר לכן שתי תשובות בענין ומקווה שיסייע לכן:
נתוחים פלסטיים לשם נוי
השאלה :
האם מותר לאדם לבצע תקון פלסטי בגופו רק לצורך נוי ויופי ?
תשובה :
המחבר מוכיח באריכות, שיש רשות לרופא לרפא כל סוג של מחלה - בין פנימית ובין חיצונית - כשהאדם חולה. אכן, במצבים מסויימים הגבילו הפוסקים היתר זה, וכך קובע מחבר השאלות ותשובות שערי צדק (חלק יורה דעה, סימן קמ"ג) : "בכל דבר שנברא כך בטבעו מלידה ואין בו שום חולי וכאב כלל ורוצה לילך לרופא שיתקנו ביותר ע"י רפואות . . . לא ידעתי מהיכן הרגלים להתיר כזאת מדין תורה".
על סמך זאת מסיק המחבר, שאין רשות לבני אדם לתת לרופאים לחבול בגופם לצורך תקון פלסטי לנוי גרידא, וגם אין רשות לרופא לבצע זאת. לדעתו יש בפעולה זו משום סתירת גזירת מלכו של עולם, שלא הותר אלא במקום מחלה. כמו-כן אסור להכניס עצמו לסכנה עבור נתוח זה, ובפרט שעל פי רוב יש צורך בניתוחים כפולים בשני חלקי גוף.
מסקנה :
"אין לו לאדם להתחכם בעצמו לשנות הטבע בפעולות כאלו . . . ע"כ נראה להלכה כנ"ל, דאסור לו לאדם לעשות לו נתוח פלסטי, וכן לרופא לבצע נתוח כזה לשם יופי וכדומה".
(שאלות ותשובות ציץ אליעזר, חלק י"א, סימן מ"א, אותיות ח-ט).
הערת העורך: ראה בתמצית הבאה.
נתוחים פלסטיים לשם נוי
ושאלה :
האם מותר לאדם לקבל על עצמו נתוח פלסטי לשם נוי?
תשובה :
באופן כללי מוכיח המחבר ממדרשי חז"ל, שהמושג והאידיאל של יופי אינו זר לרוחנו, בעקר ביחס לנשים.
באופן מפורט סובב הדיון סביב שלשה יסודות :
א. האם מותר לאדם להכניס עצמו אפילו לסכנה כל שהיא, (שכרוכה בכל נתוח) משום יפוי צורתו?
ב. האם יש בזה משום איסור חובל בעצמו ?
ג. האם נכון לתקן מעשי הקב"ה, והאם אין בזה משום סותר גזירת מלך ?
ביחס ליסוד א' : בדרך כלל, אסור לאדם להכניס עצמו לסכנה, כמבואר ברמ"א (יורה-דעה, סימן קט"ז, סעיף ה'). בכל זאת יש מקרים, שמותר להיכנס לסכנה קלה כשיש איזה שהוא צורך. לכן גם בניתוח פלסטי, שהסכנה איננה חמורה, "לכאורה מותר להיכנס כשיש צורך קצת, ובלאו הכי אסור".
ביחס ליסוד ב': בדרך כלל אסור לחבול בעצמו, ובפרט שנתוח פלסטי עשוי להצריך שני חיתוכים: אחד במקום הזקוק לריפוי והשני - במקום אחר בגוף, כדי להפיק חתיכת עור להרכבה. "אולם, אפשר לומר, כיון שבש"ס ופוסקים נפסק הדין סתם: החובל בעצמו אע"פ שאינו רשאי - פטור (כלומר, אבל אסור) בלי שום תנאי, ובכל זאת מותר לעשות חבלה לרפואה, כמו שדרש הרמב"ן בתורת האדם מ"ואהבת לרעך כמוך", הוא-הדין הכא, אם יש צורך מעליא, כגון לפרנסה, אולי גם-כן מותר משום ואהבת לרעך כמוך, וצ"ע רב".
ביחס ליסוד ג' : לדעת המחבר הדבר תלוי במחלוקת רש"י והרמב"ם בדבר יסוד ההיתר לרופא לרפאות, לפי רש"י הותרה גזירת המלך רק לצורך רפואה בעוד שלפי הרמב"ם "אין בענין אלו משום סותר גזירת המלך אלא אדרבא, האדם מצווה להשתתף במעשה בראשית ולהשלים את עצמו ואת עולמו בין בבריאות בין בצורת הגוף כפי יכולתו" (המחבר).
מסקנה :
"בדרך כלל אין מקום להתיר ניתוחים פלסטיים לנוי, ובפרט לאנשים, שהוא דרך שחץ וגאוה, אלא במקרים ובתנאים אלו :
א. אם הקלקול נעשה ע"י אסון או חולי, או כשהוא צפוי להביא לידי טרוף - דעת רציני, שאז הטפול הוא כמו שאר רפואות.
ב. אם בלאו הכי אי-אפשר לו למצוא משרה או עבודה הגונה, ויש בזה ממש משום כדי חייו ופרנסת בני ביתו.
ג. אם הקלקול באשה והוא מניעה ממשית לשידוך או לשלום בית, היות ותתבזה על בעלה".
(הרב ד"ר י. יאקאבאוויטש, נועם, כרך ו', עכו רע"ג)
מקורות נוספים :
ספר אסיא ד' עמ' 294 * הרפואה והיהדות, עמ' 115 * קול-התורה, ניסן - אייר, תשי"ג * שם, כסלו- טבת, תשט"ו* שו"ת חלקת יעקב, ח"ג, סי' י"א* שו"ת מנחת יצחק, ח"ו, סי' ק"ה* שו"ת משנה הלכות, סי' רמ"ו- רמ"ז* שו"ת. ציץ אליעזר, חי"ד, סי' ע"ח * תורה שבעל-פה, י"ח, תשל"ו,עמ' נ"ד * הלכה ורפואה, א, עמ' שכ"ג.
ביקר,
שי